שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן נ״ג

ענין כל דאלים גבר עיין תוס' ורא"ש ריש ב"מ ובב"ב דף ל"ה וארשים מה שהוספתי בזה על דברת הרא"ש והנה מה שהקשו התוס' והרא"ש למה בשנים אוחזין בטלית לא אמרינן כל מאן דאלים גבר. נרא' לפענ"ד ע"פ דרכו של הרא"ש שכתב שענין כל דאלים גבר הוא שמי שהוא שלו בודאי ימסור נפשו יותר ממי שרוצ' לגזול ע"ש ולפי"ז זהו בארבא שאין שניהם מוחזקין א"כ אח"כ מי שיתפוס יהי' שלו בביאור שמסתמא זה ימסור נפשו על שלו כמ"ש הרא"ש אבל כל ששניהם מחזיקים בטלית א"כ אף שיתפוס אח"כ אחד לא יועיל ועיין בדף וא"ו תקפה אחד בפנינו מהו והיינו כיון שכבר מוחזקין שניהם בה ומה מועיל תפיסת אחד מהם אח"כ וזה נכון לפענ"ד. והנה הרא"ש כתב דכל שמוחזקין שניהם א"כ הוה כאילו ידענו שהוא שייך לשניהם והו"ל כאילו גזל ולא מניחין לגזול ע"ש. ולפענ"ד נרא' ע"פ מה דאמרו בב"מ דף ק"י אטרוחי ב"ד תרי זימני לא מטרחינן ודווקא בדבר דעביד לגלוי ולפ"ז לכך אמרינן כל דאלים גבר דכל שיכול להתגלות הדבר ונצטרך לפסוק אח"כ שנית א"כ הוה אטרוחי בי דינא תרי זימני ולא מטריחינן ולפ"ז נרא' דלכך בשנים אוחזין בטלית לא שייך אטרוחי ב"ד תרי זימני לא מטרחינן דכל ששניהם מוחזקין א"כ הו"ל כגזלן ואטו אם הב"ד יראו שזה חטף משני והו"ל כגזלן אף שיכול להיות שדידיה חנוף הכי נימא שלא יפסקו הב"ד בשביל שמא יתברר אח"כ ששלו הוא ונצטרך לפסוק שנית בזה לא שייך אטרוחי ב"ד תרי זימני לא מטרחינן דכל שנרא' כאילו גזל אפי' אלף פעמים מטריחין וז"ב ודו"ק: