שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן נ״ב

החילותי ללמוד מס' ב"ק דף ב' אבל במחוברת אימא כולה מועדת היא והקשה בשיטה מקובצת אימא כולה תמה היא לשלם ח"נ דכל לאפוקי ממונא קולא לנתבע וחומרא לתובע ע"ש. ולא זכיתי להבין דהיאך שייך בזה קולא לנתבע דזה שייך בספק במציאות שייך לאוקמא ממון אחזקה אבל כאן אם נימא דהתורה אמרה במחוברת דישלם כלו וא"כ הכי בשביל חזקת ממון ישתנה הדין וכמ"ש בכנה"ג יו"ד סי' ח"י ובמלמ"ל פ"ו מהל' עדות וכאן עדיף טפי דאם נימא דהתורה לא דברה רק בתלוש אבל במחוברת חייב כלו לא שייך חזקת ממון דהא אין ספק כלל ומה מועיל החזקה וז"ב. איברא דאכתי תקשה על התורה גופא דלמה תחייב במחוברת יותר מתלושה. אך נראה דבאמת לזה כיון השיטה מקובצת בתירוצו שם דאדרבא בנזיקין ספק דידן להחמיר באיסורין והיא תמוה כמו שתמהו רבים וכן שלימים דגם בנזקין אמרו ספק ממון לקולא וכבר כתבתי בזה. אך לפמ"ש אתי שפיר דבאמת נזקין איסור הוא ורצתה התורה להחמיר בהן ואדרבא מה שבתלושה יש חילוק בין תם למועד זה חידוש הוא ולכך בכל ספק דיינינן לקולא דלאחר שקרה הספק במציאות אזלינן לקולא אבל כאן אם היה הדין במחוברת לשלם כולו לא שייך כלל חזקת ממון רק דתאמר דהא גופא קשיא על התורה למה החמירה ע"ז קאמר דבאמת נזיקין אסור וראוי להחמיר כמו באיסורין ואדרבא בתלושה חידוש הוא שחדשה התורה דתם אינו משלם רק ח"נ וז"ב. ובגוף דברי השיטה שכתב דנזיקין ספק דידן להחמיר באיסורין נראה לפענ"ד עפמ"ש ר"י באסאן דלמה אמרינן קים לי בממון והלא הוה ספק גזל וכתב דגם להיפך יהיה ספק גזל ולפ"ז בנזיקין דהוא איסור מצד עצמו וגם דהוה ספק איסור גזל מהראוי להחמיר דלא שייך לומר דגם להיפך ספק גזל דז"א דלהיפך אינו רק ספק איסור גזל וכאן נוסף איסור דנזיקין והו"ל כספק איסור וספק איסור גזל דודאי מהראוי להחמיר ודו"ק אלא דאכתי קשיא ממה דמצינו גם בספק נזיקין להקל וכבר כתבתי בזה במק"א: