ובגוף קושית הט"ז יש לומר דזה לא חיישינן שקראה לחברתה דמה"ת לחוש ולהחזיק שהי' עוד עכבר כאן ודו"ק והנה בד"מ הובא במ"א סי' תל"ט ס"ק ב' כתב דעכבר נכנס ועכבר יוצא לא שייך ס"ס דזה מקרי חד ספיקא שמא נשאר בבית החמץ או לא דמ"ל אכלו או הוציאו אבל כאן שמא לא בא החמץ לבית מעולם והנה הד"מ האיר עינינו דמה דאמרינן שם אונס חד הוא הוא דוקא כששני הספיקות הם בענין כשנעשה המעשה ורק שיש שני ספיקות שמא היה בהיתר עד"מ ספק שמא באונס או פיתוי קטנה אונס דעכ"פ הי' כאן מעשה הביאה אבל כל שיש ספק שמא לא הי' כאן הענין של ביאה בזה מקרי ס"ס אף שהוא משם אחד עד"מ כאן הספק שמא לא בא לכאן חמץ ואת"ל הי' שמא אכלתי' דאף דהוה משם אחד ספק שמא אין כאן בבית חמץ מ"מ הספק שמא לא הי' כאן חמץ הוא ספק יותר טוב מהיה כאן ואכלתי'. ובזה מיושב קושית הכו"פ בבית הספק דגם בספק מחט בחלל הגוף ובחדש קודם לעומר ובארי שנכנס בין השוורים הו"ל ס"ס משם אחד ולפמ"ש הד"מ כל שהספק שמא לא הי' כאן שום ענין טריפות או איסור זה מקרי ספק יותר מאלו היה והי' בדרך היתירא לכך בזה מקרי ס"ס אף משם אחד ואף בכלי עכו"ם שאינן בני יומן הוה ס"ס ספק שמא לא נשתמש היום כלל ושמא נשתמש בדבר הפוגם ועיין מ"א סי' תמ"ז ס"ק כ"ג וא"כ בכה"ג שפיר הוה ס"ס אף משם אחד ובאמת ספק שמא נשתמש בדבר המותר זה הוה ס"ס משם אחד ולמ"ד דלא אמרינן משם אחד צריך לומר כמו שכתב הרשב"א ספק שמא לא נשתמש כלל ודו"ק. ובזה יתיישב הרבה מקומות בשליא בבית דהוה ס"ס עיין חולין דף ע"ה וגם כאן בבקעה דהו"ל ס"ס ולכאורה הוה משם אחד ולפי מה שכתב הד"מ אתי שפיר ולפ"ז יהי' ס"ס משם אחד וס"ס המתהפך ענין אחד דכל שיש לך לדון שמא לא הי' כאן ענין האוסר והטורף יש לך להתחיל בספק זה ואף דהוה משם אחד או שאינו מתהפך ודו"ק היטב כי נתבאר בו ענין נחמד וכלל גדול ובש"ך סי' ק"י שם בכללי הס"ס שאינו מתהפך כתב שם להקשות ממה שכתב הרשב"א הובא בב"י סי' פ"ד ס"ס ספק שמא לא רחש התולעת וספק שמא נימוח אף דאין כאן ס"ס המתהפך וכתב ג"כ דבזה לא צריך להיות מתהפך דהספק שמא לא הוחל האיסור ות"ל שתיכף בלמדי הדין בסי' פ"ד הרגשתי בזה אבל יש לי לדון דכיון דמיירי גם בדבר שדרכו להתליע א"כ שוב הוה ס"ס שאינו מתהפך דלא שייך לדון שמא לא הי' שם תולע דהא דרכו לרחוש ולהתליע וצ"ע:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן ה׳ (ז׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
