שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן ה׳ (ד׳)

ובזה מיושב היטב קושית המחבר הנ"ל דלרבנן שוב לא צריכי לחוש בקטנה דלרבנן הוה ס"ס וגה לחילוקו של הרמ"ע מפאנו ג"כ מבורר החילוק שבין ר"מ לרבנן דלרבנן זה הספק נגלה יותר דשמא לאו איילונית היא ומאז שנולדה הי' לה חזקה מחמת רובא דלאו איילונית היא אבל הספק שמא לא הי' מקפיד גלוי אח"כ וזה לרבנן אבל לר"מ חיישינן למיעוטא ונמצאו שני הספיקות ביחד וז"ב. ומיהו קושית המחבר אכתי קשה על רבנן מקטן שמא ימצא סריס ובזה לא שייך ס"ס. והנה בדגול מרבבה חידש דלפמ"ש הש"ך בשם הרמ"ע מפאנו דלכך בעי ס"ס המתהפך משום דבדאורייתא אזלינן בספיקא להחמיר א"כ לשיטת הרמב"ם דהספיקות מה"ת לקולא רק מדרבנן מחמרינן א"כ כל שיש ס"ס מקילינן אף שאינו מתהפך ע"ש ובזה אמרתי ליישב דברת השיטה שהביא השעה"מ שהקשה ג"כ על הר"א מבורגייל דהו"ל ס"ס וכתב דהחמירו בכרת כמו דהחמירו במים שאין להם סוף אף דרוב אינם נמלטין והשיג השעה"מ דלשיטת רוב הפוסקים אף באשת איש מקלינן בס"ס ולפמ"ש יש לומר דבאמת לא הוה ס"ס המתהפך אך לשיטת הרמב"ם לא צריך ס"ס המתהפך משום דספיקות מן התורה לקולא ולפ"ז לשיטת הכ"מ פ"ט מט"מ לפי הנוסחא הישנה ברמב"ם בספק כרת מן התורה אזלינן לחומרא וא"כ דברי השיטה נכונים ודו"ק. ובגוף דברי השיטה הנ"ל שכתב דבאשת איש לא סמכינן על ס"ס כן מצאתי בשיטה מקובצת בב"מ דף ח"י בסוגיא דשיירות מצויות וגם אני הארכתי בתשובה בסוגיא דשיירות מצויות בזה ואכ"מ ובגוף קושית המחבר הנ"ל לפע"ד זה לא מקרי דבר שיל"מ דהא שהוי מצוה לא משהינן ולא שייך שמוטב שיקיים בהיתר לגבי מצוה שיש לחוש שמא ימות ותתבטל המצוה וכהך דכתב התה"ד וכן קי"ל באו"ח סי' ת"כ דבימות החורף יש לקיים ולמהר קידוש הלבנה שמא יהי' עננים ושיהוי מצוה לא משהינן ע"ש שהאריך בזה ובשו"ת עבוה"ג ובשו"ת צ"צ סי' קכ"ג בק"א ועיין מגן גיבורים סי' כ"ה ומכ"ש לענין דבר שיל"מ. ובזה מיושב גם מה שהקשו דלמה לא תמתין היבמה עד חמשה חדשים דאז בודאי ניכר העיבור וכל דאיכא לברורי מבררינן ולפמ"ש לא שייך בזה ענין איכא לברורי דשהוי מצוה לא משהינן כל דאין לחוש לאיסור וז"ב לפע"ד. שוב ראיתי בשו"ת נו"ב מהד"ת חלק אהע"ז סי' קל"ט שהקשה לו הגאון בעל אור חדש קושיא זו דלמה לא תמתין היבמה ה' חדשים ע"ש ולפמ"ש א"ש ודו"ק: