ובזה נראה לפענ"ד דל"ק כל הקושיות של הסמ"ע דשם לענין הרחיק שני שיטין ולענין מחילה ולענין שמטה גם בדינינו אין בשטרות עכו"ם פסולים האלו ובדינינו ג"כ היה זוכה ולכך אמרינן אפילו לטיבותא כי לא עשו דין זה בעכו"ם. אבל היכא שנוכל לזכותו בדינינו דיינינן ליה בדינינו. ולכך אתי שפיר האי דסי' י"ח דעת המחבר דרק לגריעותא אמרינן דבדינינו אינו יכול לבנות כנגדו וע"ז קאי היא דתמיד יש לו זכות העכו"ם ולפענ"ד הסברא כמו דאמרו בבכורות דף י' ע"ב דקאמר ליה קאתינא מכח גברא דלא מצית אשתעי דינא בהדיה וה"ה כאן כיון דבדיניהם הדין עם העכו"ם ולא מצי אשתעי ישראל דינא בהדיה לכן גם ישראל הבא מכחו יש לו זכות זה. ובאמת לפמ"ש לענין מרוחקין גם בדינינו לא היה מתחייב והם סברי דכל דלא מצי אשתעי דינא בהדיה אף אם יהיה בדינינו הדין עם הישראל מכל מקום הבא מכח עכו"ם הרי הוא כעכו"ם והרי הם השמיטו הך דבב"ק דף קי"ג ובזה נראה לפענ"ד בסי"ט דכתב המחבר ואפילו טוען ראובן שלקחו מהעכו"ם והיינו הזכות והיה העכו"ם מפסיד כנגדו בדינינו וע"ז שפיר קאמר הרמ"א דבכגון זה שראובן טוען שלקחו מן העכו"ם דבזה ל"ש שנאמר גם לטיבותא כיון דעפ"י דינינו היה מפסיד העכו"ם. אמנם אי קשיא הא קשיא בהא דאמרו בב"מ דף ק"ח דהלוקח מהעכו"ם אין בו דינא דב"מ מ"ט דא"ל אריה אברחת ממצרך ולמה ליה האי טעמא הא הבא מכח עכו"ם הרי הוא כעכו"ם ואפשר כיון דהוא מצד ועשית הישר והטוב והוא חל על הלוקח א"כ גם בקונה מן העכו"ם הי' חל עליו ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן מ״ט (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.