ובזה נראה לפענ"ד מה שפירש הרמב"ם בפירוש המשנה אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם ומחלק דמצות שבין אדם למקום אינו מגיע לו בעוה"ז ומצות שבין אדם לחברו מגיע לו בעוה"ז והיינו דבין אדם לחברו ישנו פעולה שעשה לאדם בצווי השי"ת וא"כ עובר על לא תלין. ובזה נראה לפענ"ד דברי המדרש במדרש רות מה שאמר בועז ישלם ה' פעלך ותהי משכורתך שלימה א"ר חסא אשר באת לחסות תחת כנפיו. ולא נודע מה הוסיף ר' חסא כי כן כתוב בפסוק וכבר כתבתי הרבה בזה. ולפמ"ש אתי שפיר דהנה התרגום מתרגם ישלם ד' פעלך בעוה"ז ותהי משכורתך שלימה בעוה"ב וקשה ליה לרב חסא הא שכר מצוה בהאי עלמא ליכא. אמנם זה במי שכבר נתחייב. אבל הגר אשר בא לחסות א"כ זה גוף הפעולה שבא לחסות וזה שחידש ר' חסא אשר באת לחסות וצריך לשלם לו פעלו. ולכך גם משה רבינו ע"ה שזכה שקיבל התורה עוד טרם קבלתו מגיע לו שכר פעולה וזה הכל ע"ד הדרוש אבל גוף הענין הוא ברור לפענ"ד ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן מ״ב (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.