תמול שאל אותי הרבני המופלג מהור"ר שמואל מארגאשיס באחד שנתן לחייט בגד לעשות לו עבורו היינו עבור החייט בעצמו במתנה והבטיחו שיתן לו שכר מלאכה גם כן אם עובר בזה על לא תלין או לא. ולפענ"ד דאינו עובר דהנה בתורה כתיב לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר ופירש"י לא תלין לשון נקיבה מוסב על הפעולה ולמה כתיב לא תלין פעולת שכיר היה לו לכתוב לא תלין שכר שכיר וראיתי באהע"ז כתוב פעולת כמו שכירת וכן ופעולתו לפניו (ישעיהו מ׳:י׳) ויתכן היותו דרך קצרה והטעם שכרו פעולתו. וכן כתב הרד"ק בישעי' מ' שם וחסרון שכר מפעולתו כמו לא תלין פעולת שכיר ר"ל שכר פעולה שלו. אבל עדיין קשה למה לא כתיב שכר שכיר או שכר פעולת שכיר. ע"כ נראה לפענ"ד דהתורה הקפידה על גוף הפעולה שפעל עמו שזה עשה לו פעולה ומגיע לו שכר על הפעולה והרי הוא מלין פעולתו שפעל עמו. שכל זמן שאינו נותן לו שכרו הרי עושק לו הפעולה שפעל עמו. ולפ"ז אם גוף הפעולה הוא של החייט שעשה לעצמו רק שעושק שכרו ע"ז לא הקפידה התורה:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן מ״ב
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.