ובזה נראה לפענ"ד דלכך במעוברת מעכו"ם לא שייך זאת דהא נכרי ועבד הבא על בת ישראל דהולד כשר נחלקו רש"י ותוס' בכמה מקומות ומהם בקידושין דף ע"ה ושיטת התוס' דצריך גירות ואל"ה לא הוה דינו כישראל ולפ"ז לא שייך דחסה דהא אינו מצווה על עוברין בישראל וא"ל דעפ"י רוב יהיה חי דזה אינו דהרי בב"נ לא אזלינן בתר רוב כמ"ש הפרי מגדים ביו"ד סי' ס"ב דאחרי רבים להטות בישראל נאמר וא"כ טרם שנתגייר הוה עדן נכרי ובנכרי לא אזלינן בתר רוב ושוב לא שייך חשש דחסה כנלפע"ד. ועיין במהרש"א בקידושין שם ובתשובה הארכתי בזה וא"כ גם לשיטת ר"ת אתי שפיר דגם לחשש דחסה אין מקום במעוברת מעכו"ם וגם מטעם יורד לאומנות חבירו הנה כבר ביארתי בתשובה דמצד האם ליכא חשש כמ"ש הראב"ד בהא דאסור לחפור בורות שיחין ומערות בשיעבודו של חברו היינו דוקא אחר אבל הלוה בעצמו יכול לומר אנא בדידי קא עבידנא וכמ"ש הש"ך בסי' שפ"ו בשמו וא"כ האשה בעצמה אף שמשועבדת לבעל מכל מקום מצד עצמה מותרת לקלקל השיעבוד ולא נשאר האיסור רק מצד הנושא דהוא אסור לקלקל שעבוד חבירו:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן מ״א (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.