שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן ל״ו

בלמדי מסכת סוכה דף כ' ע"ב הישן תחת המטה בסוכה לא יצא ידי חובתו עיין רש"י שכתב עיקר ישיבת הסוכה אכילה ושתיה ושינה. לפענ"ד כוונת רש"י דכל שאין לו מקום לישן רק תחת המטה לא יצא אף באכילה כשיטת המרדכי ודלא כאא"ז הח"ץ שדחה דבריו. והנה ר"י אמר נוהגין היינו שהיינו ישנים תחת המטה בפני הזקנים ולא אמרו לנו דבר אמר ר"ש מעשה הי' בטבי עבדו של ר"ג שהי' ישן תחת המטה וא"ל ר"ג לזקנים ראיתם טבי עבדי שהוא ת"ח ויודע שעבדים פטורים מן הסוכה לפיכך הוא ישן תחת המטה ולפי דרכינו למדנו שהישן תחת המטה בסוכה לא יצא י"ח. ולפענ"ד הכונה דר"ג הודיע דל"ת אדרבא לפי שהוא ת"ח הוא מראה שהוא ת"ח וישן תחת המטה להראות שגם תחת המטה יוצא כמ"ש ר' יהודה שנהג כן בפני ת"ח וכמ"ש הרא"ש שת"ח צריך להראות חידוש בברכותיו שאף בזה יוצא ולכך הודיע ר"ג שאדרבא לפי שפטור מן הסוכה לכך ישן תחת המטה. ובזה יש ליישב דברי הירושלמי שהקשה מחלפא שיטתיה דר"ג דכה מיחה בידו ובתפילין לא מיחה והקשה הר"ן להס"ד למה פריך מתפילין והלא בסוכה שאין בו שום מכשול למה ימחה ר"ג ע"ש ולפמ"ש אתי שפיר דגם כאן יש מכשול שיאמרו שאדרבא חייב בסוכה וישן תחת המטה שיוצאין אף תחת המטה ולכך פריך דהרי שם לא מיחה וכאן מיחה והודיע שמפני שהוא פטור לכך ישן ומשני שלא לדחוק את החכמים וא"כ ע"כ ידעו שלא מפני שת"ח הוא עשה כן והרי הי' שם ת"ח ואפ"ה לא ישנו והי' להם להראות זאת. וגם נראה לי דמי שהוא פטור ורוצה להתחייב הוא מחויב לעשות המצוה באופן היותר מועיל ודוקא מי שהוא חייב היה יכול להראות חידוש ולא מי שרוצה להיות נוהג כמחויב בדבר ודו"ק: