שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן ל״ג

נשאלתי מהרב החריף מ' חיים יוסף עלינבערג נ"י דומ"ץ דפה לפי מה שכתוב החק יעקב סימן תמ"ו דשאלות של חמץ בפסח אחר שנאסר אסור לטלטל רק דכיון דאינן רק חומרות מותר אם כן ביום טוב בנמצא טריפות בעוף דלא שייך ממנעו ולא שחטו כמו שכתוב המ"א סימן תצ"ז ס"ק י"ט אם כן שוב יהי' אסור לטלטל דמוקצה מחמת איסור לכ"ע אסור ביו"ט כמ"ש היש"ש הובא במ"א סי' תצ"ה סעיף וא"ו ולא נהגינן כן ובאמת שיפה שאל שהרי אמרו סוף שבת לוי כי הוו מייתי ליה טריפתא ביומא טבא לא הוה חזי ליה אלא כי יתיב אקלקלתא דאמר דלמא לא מתכשרא ואף לכלבים לא חזי והיינו משום דס"ל כרבי יהודה ואנן לא קי"ל כר"י רק כר"ש אבל במוקצה מחמת איסור דאף לר"ש אסור שוב אסור בטלטול. ומצאתי בפר"ח סי' תצ"ז שכתב דמ"ש שאסור לטלטלה הוא מהש"ס הנ"ל. והנראה לי בזה דבר חדש דהרי קי"ל בסי' ש"ח סל"ה דגרף של רעי מותר להוציאו בשבת ויו"ט ולפ"ז אם יהי' אסור לטלטל שוב יהי' גרף של רעי דעופות אם ישארו שם עד מוצאי יו"ט יהי' מאוס ומוסרח והו"ל כגרף של רעי ולוי דלא חזי אלא אקלקלתא היינו משום דלכתחלה אין עושין גרף של רעי ושם הוה בהמה דשכיח בה טריפות לכך לכתחלה לא חזי רק אקלקלתא אבל עופות דלא שכיח טריפות וכמ"ש המג"א שם א"כ כשהביאו לא הי' טריפות וא"כ הי' מותר להביא ואח"כ יהי' גרף של רעי ומותר להוציאו כנלפענ"ד. ובאמת לפענ"ד נראה דלכתחלה ראוי להמורה שיאחז בידו השאלה ולא יאמר טריפה רק כשיחזיר להשואל ואז כשהמוקצה בידו מותר לטלטל לכל מקום שירצה כמבואר בסי' ש"ח ודו"ק היטב: