ובזה יש ליישב מה שהקשו על הרמב"ם כאן דלרבינו דס"ל דצריכה שבועה למזונות א"כ היה להם לומר מזוני נמי לית לך. ולפמ"ש א"ש דכל הטעם דמצריך שבועה להרמב"ם גם במזונות הוא משום דהוא פסק כשמואל כאנשי גליל וא"כ לא יוכלו לסלקה ולפ"ז שם דלא מגבי כתובה לארמלתא וא"כ גם צררי לא יתפיס דהא ל"צ ליתן לה כתובה דלרב לא מגבי כתובה א"כ לא שייך שבועה על המזונות דלמה יתפיס צררי והא לא יצטרך לתת כתובה והוה כמסלק לה הכתובה ושוב לא שייך שבועה על מזונות והיה לה לגבות מזונות בלא שבועה וע"כ הוצרך הש"ס לומר משום דכל דתבעה כתובה אין לה מזונות וא"ל דהא רב פסק כאנשי יהודה וא"כ יכולים לסלקה דזה אינו דאדרבה בודאי לא שייך שבועה על מזונות דלמה יתפיס צררי על מזונות והא יכולים לסלקה וגם כאן הוה כסלק לה כיון דלא מגבי כתובה. אמנם על הרשב"א קשה דהא לא קי"ל כאנשי יהודה דלא יכולין לסלקה ועיינתי ברשב"א עצמו וכתב כל דאי בעיא גביא כתובה לכך לא יתפיס לה צררי ע"ש ואם כן גם לאנשי גליל אתי שפיר. ובזה יש ליישב קושית הב"ש על הרמב"ן דגם לדידיה קשה דכאן לא תשבע בסוף וא"כ צריכה לשבע על מזונות. ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת צריך ביאור למה לא נשבעת בתחלה והא שייך החשש צררי וצריך לומר כמ"ש הרשב"א דכיון דאי בעי גביא כתובה לכך אין מתפיס צררי וזה הענין דתשבע בסוף כיון דסוף הדבר שתרצה לגבות כתובה לכך אין מתפיס לה צררי דהא תוכל לגבות הכתובה ולפ"ז באתריה דרב דלא מגבי כתובה לארמלתא ואי נימא דגם למזונות לא גבי א"כ ממנ"פ לא שייך השבועה דאם אתה חושש שהתפיס לה צררי דהא אף סופה לגבות כתובה שוב גם מזוני נמי לית לה ולמה יתפיס לה צררי ואם אתה אומר דחייש שמא תהיה קופצת לשבע ותגבה הכתובה בודאי א"צ להתפיס לה צררי על המזונות וא"כ למה תצטרך לשבע על המזונות ולכך הוצרך לומר דהתובעת כתובה אין לה מזונות ודו"ק היטב. ויש להאריך בהא דאמר כבי תרי עבדת לי והיינו לפמ"ש הפ"י דהפירוש הוא משום דיכול לסלקה והיינו כרב דפסק כאנשי יהודה אבל לשמואל צריכה לשבע דא"י לסלקה וא"כ כבי תרי עבדית לי ודו"ק ואין להאריך:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן ל״ב (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
