שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן ל״א (ו׳)

הנה באמת זה חומרא ותימה גדולה על הפ"י שבמקומו בסוגיא טעה כ"כ. אמנם למען כבודו אמרתי להשיב עפ"י מה שהקשו האחרונים וגם הפ"י בעצמו שם דר' יוחנן פסק כסתם משנה והרי סתם משנה הוא כר"מ. הן אמת דגם זה תמוה דרבב"ח אליבא דרבי יוחנן לית ליה דסבר רבי יוחנן הלכה כסתם משנה כמבואר בגיטין דף פ"א ע"ב אמנם גם אם נימא דגם רבב"ח ס"ל כן כמבואר בחולין דף מ"ג ועיין בהגהות הגאון מוהר"י פיק ז"ל אבל לפענ"ד נראה דלכך חידש ר' יוחנן דאם עבר ועבד עבודתו כשרה וא"כ ע"כ דלא נסתלק מכה"ג וא"כ ל"ק מסתם משנה די"ל כמ"ש הרשב"א דבאיסורא דרבנן לא מיירי דלא נפסל רק משום איבה אבל הפ"י יישב קושית הרשב"א אליבא דר"י אמר רב דלא אמר הלכה כר"י ומודה שאם חזר ועבד רק שאם מת הראשון חוזר לעבודתו ויש לומר דהוא ס"ל דבאמת כבר נסתלק כיון דר"י אומר דמצד הדין אינו עובד ככה"ג משום איבה לא גרע מסלקו בפה דלא גרע גזירת חז"ל משום איבה מאילו סלקו בפה רק דאם מת הראשון חוזר לעבודתו וממנים אותו אח"כ שנית וא"כ לא קשה קושית הרשב"א. ואף דהפ"י בוודאי לא כיון לזה כאשר יראה המעיין בפ"י שם מ"מ לפענ"ד מסתבר הדבר בפ"ע דזה שמחולקים ר"י ורב בסברת ר' יוסי ודו"ק. ועכ"פ מ"ש למעלה יש לו יסוד גדול. ומ"ש מעלתו לתמוה על השער אפרים הובא בלקט הקמח דאם יושב בבית האסורים חייב במזוזה ותמה דלמה לא הביא הך דיומא דלא יאמרו כה"ג יושב בבית האסורים ובאמת שבשער אפרים מוזכר ראיה זו ועיין ביד שאול סי' רפ"ו שפלפלתי עליו: