שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן ל״א (ה׳)

והנה בר"ה שנת תרי"ז הגיעני תשובה ע"ז מהרב מוה' חיים וואלירשטיין נ"י נכד הרב המנוח מוה' יחזקאל האב"ד ד"ק רישא שראה תשובתי והנה הוא רצה לפסול את המסייע מחזקתו משום דדוקא כשהקהל קבלו אותו לתוקע הוא דשייך לומר דאם מת הראשון חוזר לעבודתו משא"כ כשהרב המנוח אב"ד ז"ל כבדוהו בעת חליו זה לא מקרי נתמנה מפי הציבור וטעמו דהרי בשו"ת מהר"ם ב"ב סי' קל"ט מבואר דמה שהחזיק אדם באיזה מצוה א"י למכרו ולמסרו לאחר רק הבן יורש אותה מצוה ועיין בסי' קנ"ג ס"ב בש"ע וא"כ לא היה כח למסור. לאחר חזקתו. והנה יפה השיב מוה' מאטיל הנ"ל דכאן כבדו אותו כל הקהל בפירוש ואף אם לא אמרו בפירוש עכ"פ סתמא מהראוי לומר שנתרצו דאל"כ לא יצאו בתקיעות המסייע דהוה כחוטף מצוה וגזל הוא וגם הם לא רצו שיהיה הוא תוקע וע"כ שמסתמא נתרצו מה גם שזה דוקא מה שכבדו לאדם אחד באיזה הזמנות יכולין הציבור לומר בך בחרנו ולא לתת לאחר אבל כאן זה ענין ששייך להרב האב"ד שיבחר בתוקעים ובכל עניני קודש וא"כ היה רשות לתת לאחר ואני מוסיף דבזה לא שייך ירושה דאולי היורשים לא יכלו לתקוע ומי יודע אם יהיה בר הכי לתקוע ולא כל אנשים יכולין לתקע ומעולם לא שמענו שהבן יהיה מוחזק בחזקת אבותיו בזה הענין ואם מינוי הרבנות לא רצו לתת על נכדו מכ"ש מינוי התקיעות וז"פ. ומ"ש על מה שחדשתי דלר"מ אינו מתמנה להיות כה"ג ויכולים לתנה על ראש אחר וע"ז כתב דא"כ איך שייך ומודה ר"י הא לר"מ אינו כן יאמין לי כי אתי היתה ואני זוכרכי אמרתי כן דלר"מ כיון דהשני כל מצות כה"ג עליו פשיטא דעכ"פ אם אין אחר שיהיה ראוי שהשני חוזר לעבודתו אבל לר"י גם כן מודה שאם מת הראשון שהשניחוזר לעבודתו ואדרבא עוד יותר מזה. אמנם מה שתמה על הפ"י בחידושיו למגלה דף ט' שחידש דלר"י אם עבר ועבד בשמנה בגדים עבודתו פסולה דהו"ל יתיר בגדים וע"ז תמה מעלתו דהרי אמרו בהדיא דרבי יוחנן אמר הלכה כרבי יוסי ומודה שאם עבר ועבד ככה"ג כשר וגם באמת נכון הדבר דע"כ לא כתבו התוס' רק אם הי' מסלקין אותו אבל כל שלא נסתלק שוב יש לו דין כה"ג: