שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן ל״א (ג׳)

ובזה נראה לפענ"ד מ"ש התוס' ד"ה הלכה תימה הלכתא למשיחא וכתבו דנ"מ לענין פרנס הממונה על הציבור שעבר מחמת אונס שכשיעבור האונס חוזר לשררותו וגם נוהגין כבוד בשני ותמה המהרש"א דזה שהראשון חוזר לעבודתו גם ר"מ ס"ל כן ועיין מג"א סי' קנ"ג ובשו"ת כנסת יחזקאל סי' י"ב ובמ"ג שם מ"ש בזה ולפמ"ש אתי שפיר דלפמ"ש זה תלוי בזה דלר"מ דשני כל מצות כהונה גדולה עליו א"כ כשמת הראשון יכולין לתת הגדולה לכה"ג אחר וזה ישאר כמו שהיה ועכ"פ לא נגרע מאשר היה כבר אבל לר"י דשני נפסל לגמרי לכך תקנו שאם ימות יחזור לעבודתו ולפ"ז בפרנס דיכולין גם לאחר לכבדו א"כ אין השני חוזר לעבודתו וז"ש גם בשני נוהגין בו כבוד. וגם נראה לפענ"ד דאתי שפיר מה דאמרו שם ומודה ר"י שאם עבד עבודתו כשרה ולא נודע למה אשמעינן זאת ועיין כנס"י ומ"ג שם ולפמ"ש גם זה תלוי בזה דבאמת מה דאמרו מעלין בקדש ולא מורידין לכאורה תמוה דהא כל שאינו ראוי לכהן גדול אדרבא זה כבודו שישתמש עכ"פ כהן הדיוט וכעין מ"ש הט"ז קנ"ט ס"ק ד' וכמדומה שראיתי קושיא זו על הט"ז. ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת התוס' הקשו איך אפשר לשמש כהן הדיוט הא מה"ת דינו בכהן גדול וכה"ג שמחוסר בגדים ששימש פסול וכתבו דמסתלק בפה ולפ"ז כיון דצריך לסלקו מדין כהונה גדולה אין לך ביוש גדול מזה וגם לא יחזור לעבודתו כשמת הראשון ומזה ממילא מבואר דאם עבר ועבד דיש לו דין כה"ג דאל"כ שוב לא היה צריך להסתלק בפה וא"כ בנ"ד שיש לו חזקתו הראשונה א"כ מה איכפת לזה. וגם נראה לפענ"ד דכאן מה שתוקע בסדר מעומד זה עדיף דהרי באמת עיקר התקיעות הן על סדר ברכות כמ"ש הר"ן ואף דהראשון מברך מכל מקום זה עדיף דהא התקיעות מיושב אינם רק לערבב השטן כמ"ש הר"ן: