במה ששאל שהרב הגאון המנוח מוה' יחזקאל צ"ה ז"ל אב"ד דשם היה לו חזקה בתקיעות ולעת זקנתו כי היה חלש ותש כח לקח לו למסייע ת"ח בעיר ירא ד' והיה הרב ז"ל מברך ותקע תקיעות מיושב ועל הסדר תקע תקיעות מעומד ואם הרב נתעלף באמצע התקיעות היה זה תוקע התקיעות מיושב גם כן ופעם אחת נפל הרב למשכב ובאו הגבאים ושאלו את מי יכבדו בתקיעות ואמר שינתן להמסייע ונתרצו כל העדה ונתנו להמסייע ובשנה אח"ז כששב הרב האב"ד לאיתנו חזר ותקע הוא תקיעות מיושב והמסייע תקע של סדר מעומד ובשנה זו כשמת הרב ז"ל ולקחו רב אחד ע"פ הקרייזאמט טוען המסייע כי לו חזקת התקיעות והרב אומר שיהיה רק מסייע כמו שהיה מקודם והיינו תקיעות מעומד והקהל רובם רוצים רק בהמסייע ואם הרב אינו רוצה לצאת בתקיעות שלו ילך לו למקום אחר לשמוע תקיעות וע"ז כתב מעלתו דהדין עם המסייע והביא הך דאמרו ביומא דף י"ג הלכה כר"י ומודה רבי יוסי שאם מת ראשון חוזר לעבודתו. והנה לכאורה אמרתי דכאן לא שייך זאת דלפענ"ד דוקא שם מודה ר"י דלפי מה דס"ל לר"י דהשני אינו עובד לא ככה"ג ולא ככה"ד כה"ג משום איבה וכה"ד משום מעלין בקדש וא"כ נסתלק לגמרי מעבודתו והפסיד גם מה שהיה לו מקודם עכ"פ כה"ד לכך אמר מת ראשון חוזר לעבודתו אבל כאן שיש לו מה שהוא שלו א"כ למה יחזיר לעבודתו הא כל שהראשון חזר לעבודתו נסתלק זה לגמרי:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן ל״א (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.