שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן ג׳ (ב׳)

במה שהגיד לי הרבני המופלג מוהר"ש שטאציר נ"י מה ששמע מפיך בישוב קושית התוס' בסוכה דף ל"ה שהקשו דלמה לא קאמר בדמאי ג"כ דיש בו היתר אכילה לעני כמו בתרומה לישראל דחזי לכהן ואמרת דהנה תרומה אותה התרומה דבר שאסור לישראל מותר לכהן משא"כ בדמאי לענים שרי משום דאמרינן דמעושר הוא אבל לעשירים אסור דחיישינן שמא לא הפריש וא"כ בצד הספק שמא לא הפריש אין בו צד היתר לענים ג"כ הנה לכאורה יפה חלקת והתימה על התוס' שלא ירדו לזה אך נראה דהנה כל הטעם דדמאי אסור משום דהו"ל טבל ובאמת שיטת הרמב"ן דאף בטבל יוצא דיכול להפריש ממקום אחר ורק דהר"ן נחלק עליו וכתב דסוף סוף לא שייך בטבל שלכם דעכ"פ כל שלא הפריש אסור אותו האתרוג וכן נראה לשיטת התוס' ד"ה אתיא דאתרוג של טבל אסור משום שותפות של כהן ולפ"ז נראה הדבר ברור דכל שיכול להאכיל לעניים דמאי עכ"פ ל"ש חלקו של כהן כיון דיכול לסלקו מזה דמה כשיכול להפריש ממקום אחר שיטת הרמב"ן דלא מקרי חלקו של כהן מכ"ש כשיוכל לסלקו ע"י שיהנהו לענים ובזה אף הר"ן והתוס' מודים דשם גוף הדבר הוא טבל בעצמותו ואסור כ"ז שלא הפריש ממקום אחר אבל כאן כיון שיכול לסלקו ע"י ענים שוב אין שייך חלקו של כהן ושפיר קרינן ביה לכם וז"ב כשמש לדעתי אך לפע"ד נראה בישוב קושית התוס' דל"ד לתרומה דבשלמא בתרומה כיון דאסורה לישראל הו"ל כתרומה טמאה דכל שאסרה הכתוב קרינן בי' לכם בשאר הנאות שיש בו כגון להסיק תחת תבשילו כיון דלא שייך בי' כל דרכי הנאתו וכמ"ש התוס' לעיל בד"ה לפי משא"כ בדמאי דבאמת הוא חומרא בעלמא ורוב ע"ה מעשרין וא"כ ראוי באמת לכל דרכי הנאות וכיון שרבנן אסרוהו לא קרינן בי' לכם בשביל דחזי לענים דעכ"פ אינו ראוי לכל דרכי הנאות וכאן באמת ראוי לכל דרכי הנאות משא"כ בתרומה דלא חזי רק לכהן א"כ מקרי לכם שראוי לכהן וזו הנאה המותרת בו ודו"ק ובלא"ה י"ל לפי מה דקי"ל דמי שאין לו שמן של חולין להדליק נר חנוכה מדליק שמן שריפה שלא ברשות כהן כמ"ש הרמב"ם פי"א מתרומות הלכה ח"י וגם לצורך הרבים מותר ועמלמ"ל שם ובפ"ב מתרומות הלכה ח"י א"כ מותר לישדאל ג"כ דכל הנאה שאינו של כילוי מותר גם לישראל ובפרט דמצות לאו להנות ניתנו ולכך קאמר דכל דחזי לכהן מותר לישראל ולכם קרינן בי' משא"כ בדמאי דבעינן שיהי' ראוי לו ובפרט אם נימא דטבל אסור בהנאה של כילוי מן תורה ותרומה אינו רק דרבנן ודאי א"ש ודו"ק. עוד יש לומר בישוב קושית התוס' לפי מה דכתב הרמב"ם פ"י ממעשר הי"א דמאכילין לענים דמאי וצריך להודיען ואם רצו לתקן מתקנין והוא מהירושלמי א"כ ל"ש לומר כיון דחזי לעניים דדלמא גם העני ירצה לתקן ועכ"פ הוא שהוא עשיר בודאי צריך לתקן ולכך אמר מיגו דאיבעי מפקיר לנכסי' והוא עני וחזי לי' ולא רצה לתקן ודו"ק היטב. ועיין בהרע"ב שכתב דלכך ב"ה מכשירין דהא חזי לעניים וכתב התויו"ט דהכונה דמקרי עי"ז לכם וע"ז תמה דהי' לו להרע"ב לפרש דאי בעי מפקיר נכסי וחזי לי' ולפמ"ש א"ש דכל דלעניים חזי שוב מקרי לכם וכמ"ש ודו"ק: