שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן כ״ט (ה׳)

והנה בשנת תרכ"ה כ"ב מרחשון ב' פ' חיי הגיעני מכתב מהרב המאור הגדול הגאון חכם וסופר וכו' מו"ה שאול אבד"ק באנהארט אודות אחד שנשא אלמנה אחת וטרם שנשאה הי' לו בנים ובנות ובת אחת היתה נשואה לאיש אחד והולידה לו בנים קטנים והאלמון הנ"ל הוליד מהאלמנה הנ"ל בנים ובנות הרבה ומת ועשה אפטרופוס על נכסיו חתנו שנשא בתו מאשתו הראשונה וכעת מתה בתו הנשואה לחתנו הנ"ל והנה יש טובת יתומים שלא יהי' לאם אחרת ע"כ רוצה חתנו הנ"ל לקחת אשת חמיו הנ"ל ויהיה טובה ליתומי המנוח הנ"ל אשר מסר כל הונו ורכושו ביד חתנו להיות אפטרופוס וע"ז האריך מעלתו דמצינו שחשו לטובת היתומים כמו שמצינו שצרפו להיתר לישא אשה בתוך ימי אבלו ומטעם שחשו לטובת היתומים ה"ה בזה והאריך מעלתו דאיסור דורות לא ילפינן מאיסור שעה דאבילות אינו רק לשעה. ואני אומר דיש לומר להיפך דאדרבא שם אינו רק זמן קצר וליכא הפסד כולי האי ליתומים ואפ"ה התירו מכ"ש כאן דהוא איסור דורות דודאי מהראוי להתיר דהא עי"ז יהיה טובת היתומים לדורות ואם לא נתיר יהיה הפסד ליתומים לדורות. ולכאורה יש ראיה ממ"ש בשו"ת שבות יעקב ח"א סי' צ"ו להתיר לישא מיניקת בשביל טובת היתומים כאשר האריך שם להביא ראיות כמו דמותר לדחות עשה דלעב"ת בשביל מצוה לקיים דברי המת ע"ש ואף שכל גדולי האחרונים חולקים ע"ש כמ"ש בשו"ת נטע שעשועים בשם הגאון מו"ה סענדיר מסטאניב ז"ל וגם הוא האריך לחלוק ע"ז יעו"ש וגם אני הארכתי הרבה בזה בתשובה. אמנם שם יש לומר שאני דהוא סכנתא וגם שם איכא ג"כ תקנת הולד ומה חזית דניזיל בתר תקנת יתמי אחרים נגד תקנת הולד הזה וכעין מ"ש הפוסקים דליתומים נגד יתומים לא טענינין עבורם ואף אם יהיה תקנה גם לולד זה מכל מקום חשו לסכנתא ואף דאינו רק מיעוטא בסכנתא חשו למיעוטא כמבואר בחולין דף יו"ד אבל הכא משום תקנת יתומים יש לומר דמותר לעבור בשביל תקנת היתומים אמנם נראה דלא דמי דאף אם נימא דמשום תקנת היתומים מתירין איסור דרבנן היינו אם הוא איסור מצד עצמו כמו מינקת או אבילות דהוא איסור בפ"ע אבל מה שאסרו אשת חמיו הוא מצד דלא ליגע באיסור תורה בחמותו ממש בזה ל"ש להתיר משום תקנת היתומים דחיישינן כשיראו שמתירין אשת חמיו יסברו דחמותו גם כן מותרת וחמותו בשריפה או באיסור בודאי לא התירו בשביל תקנת יתומים כמו כן גזרו באשת חמיו ואטו כ"ע ידעי דהוא לטובת היתומים וז"ב כשמש: