שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן כ״ט (ד׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

אחר כמה שנים יצא לאור שו"ת הגאון מוהר"ח כהן ראפפורט ושם האריך להתיר אשת חמיו לאחר מיתת אשתו יע"ש ואין הזמן מסכים לעיין. והנה עברתי במרוצה על דבריו והנה בסי' י"ז שם האריך לאסור אבל בסי' ח"י וסי' י"ט וסי' כ' ובסי' כ"א שם האריך הוא והנך חתני דרבנן להתיר והנה לא מצאתי חדשות כולי האי שבנוב"י נמצא גם כן כל הפלפול בזה ואפ"ה אוסר יעו"ש וע"כ העיקר דאסור כמ"ש המהרי"ל ואף שהקשו על המהרי"ל בכ"ז חלילה לדחות דברי המהרי"ל ומ"ש בשו"ת מהרח"כ ז"ל סי' י"ז דחמותו לאחר מיתת אשתו אינו אף בכרת כלל דהרי פריך הש"ס ביבמות דף ב' לתני חמותו ברישא דעיקר שריפה בחמותו הוא דכתיב ואי נימא דחמותו לאחר מיתת אשתו אינה בשריפה ועכ"פ כרת איכא א"כ לכך לא תני חמותו ברישא דהרי חמותו כולל גם לאחר מיתת אשתו דאינה בשריפה וערוה הוה דעכ"פ כרת איכא וע"כ דחמותו לאחר מיתת אשתו אינה בכרת וא"כ לא הוה ערוה כלל וא"כ חמותו דתני היינו בחיי אשתו ושפיר מקשה לתני חמותו ברישא ודו"ק. הנה באמת רש"י במשנה במ"ש חמותו שמת בעלה אזל בהאי שיטה ועיין בחידושי מהר"נ שפירא ובמהר"ם מלובלין ובשו"ת הריב"ש וכבר כתבתי למעלה בזה ולפענ"ד נראה דהנה בהא דאמרו בדף צ"ד ניהו דמיעט מקרא משריפה מאיסורא מי קא ממעט וכתבו התוס' דהיינו בלאו וכרת ולכאורה הא יש עוד מיתת ב"ד חנק והרג וסקילה ולמה לא נימא דמיעטה משריפה דוקא וצ"ל דסקילה אי אפשר דהא סקילה חמורה משריפה וחנק ליכא בעריות כי אם באשת איש לבד כמ"ש הרמב"ם בפ"א מא"ב וגם הרג בסייף לא מצינו בעריות וע"כ דקאי על כרת ולפ"ז שם דאזלי אליבא דר"ש דשריפה חמורה שוב יש לומר דחמותו לאחר מיתה היא בסקילה עכ"פ ושוב יקשה דאכתי לתני חמותו דהוא בסקילה כדפריך על כלתו וע"ש בתוס' ד"ה דלבתר ודו"ק:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.