והנה גם במהרש"א שם ראיתי שנסתפק בזה ע"ש בתוס' ד"ה מנין להפה שאסר אי אמרינן מיגו לאחר כ"ד ורצה לחדש דדוקא בדסתר טענתו הראשונה בעי אמתלא אפילו תוך כ"ד ולכך באמרה אשת איש אני וחזרה ואמרה פנויה אני אינה נאמנת במיגו אפילו תוך כ"ד אבל מסיק המהרש"א דבסוף דבריהם משמע דאף בלי אמתלא נאמנת תוך כ"ד ע"ש במהרש"א. והנה תלמודי הנ"ל הקשה דהיאך שייך מגו דהיאך שייך להאמין במגו הא הטענה ראשונה שקר ואיך שייך מגו ודוקא כשע"י המגו נוכל להאמין טענתו הראשונה שייך מגו משא"כ כאן דתחלה טענה אשת איש אני ואח"כ טענה פנויה אני ול"ש להאמין טענתה הראשונה דהיא א"א דהא היא חזרה ואמרה פנויה אני. ובאמת שלכאורה יפה תמה בזה ומצאת בתוס' ריש ב"מ ד"ה וזה שכתבו דטעמא דרב יוסף דלא שייך מיגו אלא היכא שטענתו הראשונה הוא אמת מגו דהיה טוען טענה אחרת אבל באמת מדברי הרשב"ם והתוס' בב"ב דף ל"ב לא נראה כן וע"כ נראה דמגו אינו להחזיק טענתו הראשונה רק דמה שטוען כעת הוא אמת במגו שהיה מתחלה טוען כן והיינו תכ"ד כנלפע"ד:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן כ״ח (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.