שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן כ״ח (ב׳)

מה שהציע לפני בהיותו פה במ"ש הר"ש מקינון דמגו דלא שייך לא אמרינן והביא ראיה מהא דאמרו בכתובות דף י"ב דלר"ג לא מהימנא משארסתני נאנסתי במגו דמוכת עץ דמוכת עץ לא שכיח וע"ז תמה הש"ך דבאמת לר"ג מהמנא ואף לר' יהושע מבואר ריש פרק האשה שנתארמלה דלא אמרינן מיגו זו משום דשור שחוט לפניך ולא משום דלא שכיח וע"ז אמר הוא דלמד זאת מהא דאמרו ריש פרק האשה שנתארמלה דלר"ג מהימנא במגו דלא פסלה נפשה מכהונה ולמה ליה טעם הלז ת"ל דעכ"פ יש לה מגו ומה נ"מ אם הטענה טובה יותר ולמה לא מפרש בכל מגו דהוא טענה טובה וע"כ משום דמוכת עץ לא שכיח ולא הוה מיגו רק בשביל דהוה טענה טובה אמרינן אף דלא שכיח כעין שכתב הסמ"ע סי' ק"ח לענין נאנסו אף דלא שכיח מכל מקום טוב לפניו יותר לטעון זאת כדי שלא יצטרך להעיז וה"ה כאן ומזה הוציא הר"ש דינו. והנה השבתי כמו רגע דלפענ"ד יש לומר הא דהוצרכו לומר דהוה טענה טובה ע"פ מ"ש הרא"ש פרק הכותב הובא בש"ך סי' ס"ו ס"ק כ"ו דיש לומר דלכך מתיראת לטעון שמחלה דשמא יחייבו אותה כל דמי השטר ואף דמה"ד א"צ לשלם כל דמי השטר מכל מקום כ"ע לאו דינא גמירי ותמה הש"ך שם דכל הש"ס מלא מטענת מיגו ולא אמרינן דכ"ע לאו דינא גמירי ואף דאמרו נשי לאו דינא גמירי זה דוקא במקום שאמרו חז"ל אבל לא נגד טענת מיגו ע"ש ואני אומר דלפענ"ד סברת הרא"ש דכל דיש ספק בדין יש לומר דלא שייך מגו דדלמא לאו דינא גמירי והרי הפוסקים נחלקו בזה ואיך שייך לומר דהיא ידעה וכעין דאמרו בסנהדרין השתא אנן לא ידענו ספרי ידעי ע"ש בדף למ"ד וכעין מ"ש התוס' בב"מ דף ט"ז דכל דשמואל חולק שייך לומר דטעה בזה אבל מיגו שהוא מצד שהטענה טובה יותר זה מבין גם ההמון וגם נשים ולכך הוצרך הש"ס לומר דלא פסלה נפשה מכהונה שזה מצד השכל וזה גם האשה יודעת לטעון ודו"ק וא"כ נדחית ראיית הר"ש מקינון ע"פ דרכו של מעלתו. שוב ראיתי בתומים כללי מגו אות מ"ו שאחר אריכות דברים כתב בכונת הר"ש כמ"ש מעלתו יעו"ש והנראה לפענ"ד כתבתי ודו"ק: