שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן כ״א (ב׳)

מכתבו מגלה עפה אשר השיב להרב מזמיגראד ואשר כתב הרב הנ"ל ואשר חזר וכתב מעכ"ת לנכון הגיעני היום. והנה לאשר כתב כי אכריע אמרתי להשיבו בקצרה בדבר שאלתו אשר בקהלתו בא אחד מזמיגראד ושמו ר' יצחק ושכר לעצמו חנות ודעתו לשוב לשם בכל שבוע עם שניט סחורה ביומא דשוקא הנקרא וואכין מארק והסוחרים דשם צועקים ככרוכיא שירד זה לגבולם ולקפח פרנסתם ולפסוק חיותם וע"ז הביא מעלתו מ"ש בספרי שואל ומשיב ח"א סי' מ"א ושם השגתי על זקני הב"ח שמחלק בין יריד לשוק ואני כתבתי דיריד היינו שוק ע"ש וע"ז כתב הרב מזמיגראד דדברי הב"ח נכונים וברורים דעיקר ראית הב"ח מהמרדכי ותמהתי דהרי אני כתבתי שם דבתחלה חשבתי שכן מבואר במרדכי אבל אח"כ ראיתי שאינו מבואר במרדכי רק הב"ח חידש כן ויריד אינו שוק וא"כ כיון שהבאתי ראיות ברורות מהש"ס דיריד היינו שוק א"כ אין ראיה מהמרדכי וא"כ ממילא אי אפשר להפסיד חיות הסוחרים והבעה"ב הדרים בקהלתם ומ"ש דמה נ"מ דגם בזה שייך מעלמא אתו ולעלמא זביני. הנה כבר כתבתי דמה שאינם באים רק מהסביבות לא שייך מעלמא אתו ולעלמא זבינו דזה ודאי אם הוא לא בא הי' הסוחרים דקהלתם מוכרים והרי מפסיד להם. ומ"ש ראי' מהמבי"ט דגם ממתא אחריתי כל שהם באותה מלכות הוה כשייך בכרגא. הנה הנחלת שבעה לא כתב כן וגם יפה השיב מעכ"ת בזה מהרבה מקומות ויפה כתב. אמנם מ"ש דאפילו יהי' ספק בזה אזלינן לקולא כמו בבר מבואה אבר מבואה אחרינא דאזלינן לקולא. הנה לפענ"ד נראה בזה דבר חדש וישמע מעכ"ת ויוסיף לקח דהנה לכאורה תמהתי ע"ז שכתבו דלהפוסקים דקי"ל לקולא בבר מבואה אבר מבואה אחרינא משום דהוה ספיקא דדינא ואזלינן לקולא דהנה כבר נודע מ"ש הכנה"ג בכללי קים לי בשם מהר"י בסאן שהקשה דאמאי בספיקא דממונא אזלינן לקולא והא הו"ל ספק גזל והוא איסור ולמה לא מחמרינן בספק איסור וכתב דגם להיפך יש ספק גזל ע"ש ולפ"ז כאן יקשה הא הו"ל ספק גזל דשמא הדין עם בן מבוי ובר מבוי אחרינא רוצה לפסוק חייתו דהו"ל ספק גזל ואיסור ועיין בספר ראב"ן דף קמ"ח שכתב מה שאמרת דשייך הכא תיקו דאיסורא קבלנו מרבינו הקדוש הלוי דאפילו הא דאמרינן תיקו דממונא לקולא קשה בעיני מה שייך לומר קולא בממונא דהוא להאי קולא ולשכנגדו חומרא היא וכ"ש דאסורא לא שייך למימר הכי דאפילו גוזל או מוסר ממון חבירו הוי רק גורם בעלמא ולא חשבינן ליה איסורא וע"ז השיב הראב"ן דודאי יש איסור בדבר כדאמרינן פרק לא יחפור זאת אומרת גרמא בנזקין אסור עי"ש א"כ כיון דעכ"פ יש איסור בדבר שוב יקשה דהו"ל ספק גזל ואיסור לחומרא ואין לומר דגם לשני יש ספק גזל דזה אינו דהשני רק מונע שלא יעמוד אצלו אבל אינו גוזל ממנו שום דבר והיא קושיא נפלאה. אמנם נראה כיון דאינו ברי היזיקא ואינו רק מניעת הריוח לא שייך בזה ספק גזל שאינו גוזל כלל שאינו ברור לו אם מפסיד לו אם לא ויכול להיות שאינו מפסיד לו ולכך אזלינן לקולא וז"ב: