שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן י״ד (ב׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

מכתבו הגיעני והנה קשה עלי העיון בכל זאת אשיבו בקצרה. מה שהביא דברי התוס' מנחות דף ק"ט ע"ב ד"ה חוניו שכתבו שם לענין כהונה דביראת חטא היה ממלא מקום אבותיו ולא בעי חכם לענין מה שכתבתי בחיבורי שואל ומשיב ח"ב תשובה י"ז להיפך ממה שכתבו התוס'. יפה הביא וזה איזה חדשים שכתבתי זאת בתשובה ל"ק טשערנאוויטץ ברוסיא. ואף דשם מבואר בתחלת דברי התוס' דלא בעינן חכם אבל המעיין שם במסקנת התוס' יבין דבכהונה גם כן בעינן שיהי' חכם לידע סדרי כהונה ועיין חולין דף ק"ה שאני עבודה וכו' ועיין בברכות דף ד' גבי בניהו בן יהוידע ודו"ק היטב שם. ומה שכתב לענין אם חל שבת ויו"ט בהדדי אי אמרינן מוקצה מותר כיון דשבת הוא ולא אתו לזלזולי. או דלמא כיון דיו"ט הוא נמי אתו לזלזולי ביה והביא ראי' מר"ה דף י"ט ע"א דאמרינן שם דברי קבלה כדברי תורה דמיא. והרי יש כאן ביום ג' תשרי איסור דאורייתא דדברי קבלה כדברי תורה דמיא. ואפ"ה הואיל דיש נמי איסור דרבנן דהיינו מגלת תענית הוצרכו חיזוק כדי שלא אתו לזלזולי ביה. וה"נ במוקצה אעפ"י שיש איסור חמור דהיינו איסור שבת. הואיל ויש נמי איסור קל דהיינו יו"ט אתו לזלזולי ביה ואסור מוקצה. זה תוכן דבריו. ויפה כתב בזה. אמנם אני הבאתי מהא דאמרינן בשבת דף למ"ד ע"ב מת ומוטל בחמה וכלבים רעבים כו'. והרי התוס' בחגיגה דף י"ז ע"א הביאו בשם הירושלמי דבעצרת מת דוד והתוס' כתבו שם שיש חולקין. ולפמ"ש הרי ע"כ חולקין הם ודו"ק היטב כי קצרתי. ומה שכתב על השאגת אריה סי' צ"ו שפלפל שם אם מצות הוי צורך גבוה כקרבן או לא מהירושלמי מסכת ביכורים פ"א דאיתא שם להדיא מצות לאו כגבוה. ל"ק כי בירושלמי ביכורים מיירי לענין שיהי' מאוס לגבוה כעין בעיא דר"ל בע"ז דף מ"ז אבל השאגת אריה מיירי לענין שיהי' מצוה לצורך גבוה לענין לדחות איזה איסור. ומזה סתירה למה שכתב הרב הגדול בעבוה"ק דהמצות צורך גבוה הם ובאמת החפץ השם כי תצדק כמו שכתב הרמב"ם בכמה מקומות וגם בחידושי הריטב"א בקידושין גבי גדול המצווה ועושה שכתב בשם הרמב"ן דבאמת אין חפץ השם במצות רק לטובת האדם כו' והרבה כתבתי בזה. ומה שכתב דבשבת דף ע"א ע"א מבואר דחיוב חטאת היא חומרא ובנדה דף ע"ב ע"א מבואר דחיוב חטאת הוא קולא. לא קשה דבשבת אזלה הגמרא למ"ד חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא ובנדה אזלה הגמרא למ"ד חולין שנשחטו בעזרה דאורייתא ודו"ק. דברי הצעיר יוסף שאול הלוי נאטינזאהן אבד"ק לבוב והגליל:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.