שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן קל״ד

להרב המופלג מו"ה דוד מאיר פעדיר נ"י אבד"ק סוירז במעשה שהיה שם גרושה מניקת שנשתדכה עם אחד בעבור ט"ו חדשים שתנשא אחר עבור ח"י חדשים אחר לידת הולד באשר האשה הזאת רצתה להמיר דתה פ"א ר"ל וישבה איזה ימים בבית עכומ"ז וגם עתה יראים אביה ומשפחתה באם לא תנשא עד אחר כ"ד חדש תמיר דתה ח"ו או תבא לידי איזה פרצה ר"ל וע"ז האריך מעלתו בשיטת הר"ש הזקן אשר כתב שבגרושה מניקת יש להקל ויש בביאור דבריו ד' שיטות ורצה להתיר במכירה אם נתנה בנה למניקת ונשבעה או נתנה ערבון ומטעם דבאמת הא דאסרו אף בנשבעה הוא משום ל"פ בין נשבעה או נתנה בנה ללא נתנה דמאן מפיס ולפ"ז כיון דשיטת הב"ח והובא בב"ש ס"ק ל"ה דבגרושה כל שאינו מכירה מותרת וא"כ ע"כ דלא שייך לא פלוג בגרושה דאם שייך לא פלוג שוב היה אסור אף באינו מכירה משום לא פלוג וע"כ דבגרושה לא שייך תקנת מניקת חברו רק במכירה אסורה להנשא משום דכופין אותה להניק וכל שתנשא תעכר חלבה ובשאין מכירה דאין כופין אותה לכך מותרת וא"כ כל דלא שייך תקנת מניקת חברו לא שייך לא פלוג וא"כ שוב אף במכירה מותרת כל שנתנה בנה למניקה דגם זה לא נאסר רק משום לא פלוג. והנה בגוף הבנתו בדברי המרדכי דלכך בגרושה מותרת משום דגרושה אינה בכלל מניקת חברו דמה דכופה ומניקתה הוא רק בשביל הסכנה ובאמת רוצה לחלק בין שיטת הרשב"א והרא"ש ובין שיטת המרדכי. הנה אני מצאתי בספר הישר לר"ת סי' תקמ"א שמשם מבואר בהדיא דברי הר"ש הזקן דבגרושה לא גזרו דל"ש הגזירה שהרי האב מחויב לתת שכר הנקה ולמסמס בביצים ומה שאמרו כופה ומניקתו אינו רק בב"ד וכ"ז שלא כפאה בב"ד מותרת להנשא והביא ראיה כמו דלא גזרו בר"ג כמו כן לא גזרו בגרושה דכל דלא שייך הטעם לא גזרו הנה מבואר שלא כדבריו ושלא כהבנת כל האחרונים וגם הב"ש לא ראה דברי הר"ש הזקן הלז באופן שאין מקום להתיר בשביל זה גם מה שסמך על המתירין במופקרת ל"ד דשם משום חשש זנות אסרו וגם זנות ל"ש ואשה מתהפכת ומזנה וגם בשלמא מופקרת שייך לומר דעי"ז שתנשא תגדור הפרצה והוה כמו בח"ש דהתירו בשבילה השחרור אבל בשביל חשש המרה במה נגדור אם תנשא אם תרצה להמיר מי ישמרנה וגם הבעל לא יועיל בזה. וגם בגוף ההיתר של מהר"י מינץ להתיר בשביל חשש זנות לפענ"ד יש מקום לפקפק דשאני ח"ע וחב"ח דמשום חשש זנות התירו איסור אבל היאך נוכל להתיר נפשו של זה הילד שלא חטא כלל בשבילה ואין דוחין נפש מפני נפש ומצינו שפקוח נפש דוחה שבת החמורה ועל כן קשה להתיר בשביל זה וביאור דברי המרדכי נראה לפענ"ד דכיון דגם במכירה אינה משועבדת להניק כל זמן שלא כפאה בב"ד וא"כ כל שאין מכירה שאין הב"ד יכולין לכוף הוה כמו שאילו היה מכירה ולא כפו הב"ד דאין לאסור וא"כ לא שייך לומר לא פלוג דהא בכפיית הב"ד תלוי וכל זמן שהב"ד לא כפו מותר וכן נראה מדברי הר"ש הזקן בספר הישר לר"ת שעיקר תלוי בכפיית הב"ד ויש שם ט"ס וצריך לומר רק בב"ד וא"כ כל שבאמת מכירה והב"ד כפו פשיטא דאסורה אף בנתנה למניקת ושייך לא פלוג והב"ש והאחרונים לא ראו דברי הספר הישר לר"ת הנז' ששם מבואר דגם במכיר מתיר ר"ש הזקן כל שהב"ד לא כפו וא"כ לכך באין מכירה הוה כמכירה ולא כפו הב"ד וז"ב. אמנם כיון שיש לחוש שתצא לתרבות רעה נראה לפענ"ד כיון שהתנית עם הבעל שתנשא אחר י"ח חדשים א"כ יש לסמוך על דברי הפ"י ואף שכתבתי למעלה דאין לסמוך ע"ז כמו שהארכתי להדיינים ד"ק טארני היינו שם דיש איסור תורה וחשש פ"נ אבל בגרושה דדעת ר"ש הזקן להתיר אף דהפוסקים חולקים עכ"פ ליכא חשש סכנה רק דרבנן גזרו ולא חלקו בין גרושה לאלמנה אבל אין כאן רק גזירה דרבנן ובדרבנן יש לסמוך בשעת הדחק על דברי היחיד ואין לך שעת הדחק גדול מזה שלא תמיר דתה ח"ו כנלפענ"ד: