שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן קל״ב (ב׳)

מכתבם הגיעני ונפשם בשאלתם אודות אלמנה אחת דשם הנקראת מינדל שילדה קודם פטירת בעלה איזה שבועות ולד של קיימא ואחר איזה חדשים אחר מות בעלה נתגבר עליה חלי' עד שהיתה קרובה למות וצוו עליה הרופאים שלא תניק הולד בעצמה כי יוכל להיות שיהיה לה סכנה גדולה והיתה מוכרחת לשכור מניקת לולד והיתה הילדה הנ"ל אצל מניקת לערך שנה תמימה ומחמת שהאשה הנ"ל בתכלית עניות למאוד ר"ל גם טפלי תליא בה ארבעה יתומים קטנים ולא היתה ידה משגת לשלם שכר הנקה ולפרנס הילדים הנ"ל ובעצמה לא היתה יכולה שוב להניק שמחמת החולאת הנ"ל צמקו דדיה ופסק ממנה חלבה לכן גמלתה הילדה הנ"ל והנה האשה הנ"ל מפני שפרנסתה ופרנסת היתומים הנ"ל קשה עליה ולא ידעה שצריכה להמתין כ"ד חדש הלכה ונשתדכה לע"ה אחד והוא ג"כ לא ידע מזה ובא למחנם בשבוע העבר לישא אותה וכאשר נתוודע הדבר אצלם שלחו אחריהם והזהירו אותם לבל ישאו זא"ז עד תשלום הכ"ד חדשים היינו כ"ד חדשים שלימים חוץ מחדש העיבור וכאשר שמעה האשה זאת בכתה וצעקה ודמעתה על לחיה לאחר שהזמין השי"ת איש כזה שרוצה לקחתה האשה וילדיה תהיה עליו לפרנסם וכעת שיצטרך להמתין יקח אשה אחרת והם דברו על לבו שימתין עוד והוא אמר שאי אפשר לו להמתין שגם ביה טפלי תלו ואין לו מי שישמשנו וע"כ בקשו מעלתם לחפש אחר ההיתר משום גזירה שמא ישבר הזוג והיא עניה מאוד: