שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן קכ״ט (ב׳)

והנה בשנת תברך כ"ו שבט ב' תרומה הגיעני מכתב מהרב מוה' יוסף יהודה שטראסבורג מו"ץ ד"ק קאסיב במה שאירע אחד דר בבית חברו ובעה"ב היה חייב לזה הדר חמשה מאות ר"כ ודר בו בנכייתא וכאשר תבע ולא היה לו לשלם השליש לו שט"מ על הבית והושלש ביד שליש כאשר ישלם יחזיר לו השט"מ ואם לא ישלם לו בתוך משך שנה יתן השט"מ ליד הדר ועשו ק"ג א"ס והדר בו היה משלם הסקראציע בעד הבית וכמה פעמים תבע מבעה"ב שיחזיר לו דמי הסקראציע ודחה אותו בלך ושוב ועתה נשרף הבית ובעה"ב תובע ממנו שיתן לו דמי הסקראציע ורוצה לנכות לו בעד חובו ויקח לעצמו הפלאטץ והדר טוען שזכה הוא בדמי סקראציע וע"ז כתב מעלתו דאם היה ע"פ נימוסם שיכול איש לעשות סקראציע בעד בית של חברו אז פשוט שהדין עם הדר ומדמה למה דאמרו בב"ב דף נ"ה מאן דמשלם טסקא ליכל ארעא ואף דשם גוף השדה הוא של המלך אבל היכא שגוף השדה אינו של מלך לא מצי להפקיע הפירות כלם בשביל המס כמבואר בסי' שס"ט אבל לא דמי דשם אין מגיע לו רק הפירות אבל כאן המעות שמשלם הוא בעבור המעות שמשלמין וא"כ מגיע לו אך כיון שאינו רשאי לשלם סקראציע בעד חברו א"כ דמי להך דמבואר בחו"מ סי' קפ"ג דכל שבא ההנאה ע"י מעותיו של זה חולקין שניהם ואף דבטעות מבואר בסי"ד דהכל לבעה"ב אבל לפמ"ש הש"ך ס"ק י"ג גם כאן אילו רצה הדר בו ומודה שאין הבית שלו לא היו משלמין לו כלום ראוי שיהיו חולקין כיון שמגיע לו הנאה ע"י מעותיו של זה עכ"ד. ולפענ"ד כיון שהושלש לו שט"מ א"כ אפשר דהיה לו רשות ג"כ לעשות סקראציע כדי שיהיה בטוח על מעותיו בודאי חולקין ודו"ק: