והנה בהא דאמרו ש"ח שאמר פשעתי מקנה ליה כפילא כתב זקני הב"ח סי' רצ"ה דבעינן שיאמר הריני משלם ובמה שאמר פשעתי לא סמך עדיין שישלם לו והביא ראיה מהא דאמרו השוכר פרה מחברו ונגנבה ואמר הריני משלם ואיני נשבע ואח"כ נמצא הגנב משלם תשלומי כפל לשוכר אלמא דבעי שיאמר הריני משלם הא לא"ה אף שנגנבה והודה שנגנבה כדקתני ונגנבה אפ"ה לא מחייב כפל. וצ"ב דא"כ לבעי שיאמר ואיני נשבע כמו דקתני גבי שוכר הריני משלם ואיני נשבע וה"ה בש"ח פשעתי והריני משלם ואיני נשבע. אמנם נראה דבש"ח כל שאמר פשעתי והריני משלם שוב אין צריך לומר ואיני נשבע דעל מה ישבע כיון שהודה שפשע שוב צריך לשלם ועל מה ישבע משא"כ בשוכר שאף שאמר הריני משלם יוכל לפטור עצמו ולומר שאף שרציתי לשלם מכל מקום באמת איני חייב לשלם דאף שאמת שנגנב מכל מקום הרי נגנב בלסטים מזויין והריני נשבע שנגנב בלסטים מזוין וכדמוקי לה בב"ק דף נ"ז לכך צריך לומר ואיני נשבע אבל ש"ח שכל שאמר פשעתי והריני משלם אינו יכול לחזור בו דהרי הודה שפשע ודוקא בשוכר דיכול לתקן טענתו זה יכול לחזור בו ועיין בחו"מ סי' פ' דכל דעומד עדיין בפני ב"ד יכול לתקן טענתו וא"כ בשוכר יכול לתקן טענתו א"כ עוד לא נתחייב עפ"י טענתו רק שאמר הריני משלם מדעתא דנפשיה וע"ז יוכל לחזור אבל בש"ח שכל שטוען פשעתי הרי באמת נתחייב ואין יכול לחזור בו רק שזה לא סמך על מה שאמר פשעתי עד שיאמר הריני משלם דהרי אם לא ירצה לשלם לו יצטרך לכפותו ואטרחיה לב"ד ושוב לא מקני כפילא ולכך כל שאמר הריני משלם סמך ע"ז ואקני ליה כפילא ואף שמכל מקום יוכל לחזור בו מכל מקום זה סמך שבודאי לא יחזור בו אבל א"צ לומר שאיני נשבע שע"ז לא יוכל לחזור בו בשום אופן וזה ברור כשמש. ובזה מיושב היטב קושית הקצה"ח שם דמהיכן דייק הב"ח מהך דהשוכר דבעי שיאמר הריני משלם הא שם מיירי בלסטים מזויין וא"כ אף שאמר נגנבה מצי פטר נפשיה עדיין בטענת לסטים מזויין ולכך דוקא כשאמר הריני משלם הוא דמתחייב כפל ולא סגי בטענת נגנבה משא"כ בש"ח כל דאמר פשעתי נתחייב ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת עדיין קשה למה לי שיאמר ואיני נשבע ומזה דייק הש"ס בב"ק דאי לא אמר היה מצי למפטר נפשיה ולתקן טענתו וא"כ לא סמך על מה שאמר הריני משלם והיה יכול לחזור בו אבל מ"מ מוכח דברי הב"ח דאם נימא כיון דאמר פשעתי אקני ליה כפילא א"כ בנגנבה ואמר הריני משלם ג"כ סגי ואף דיכול לתקן הרי גם בפשעתי היה יכול לומר לא פשעתי ונגנבה וא"כ אקני ליה כפילא ה"ה בשוכר נגנבה והריני משלם אף דיכול לתקן דבריו מכל מקום סמך עליו ומדקתני ואיני נשבע ש"מ דכל דיכול לתקן דבריו ולא סמך על דבורו אף שאמר הריני משלם מכ"ש במה שאמר פשעתי ולא אמר הריני משלם דלא סמך על דבורו לבד דדלמא מכל מקום לא ישלם ולכך בעי שיאמר הריני משלם ובשוכר באופן שיכול לפטור נפשיה בלסטיים מזויין אף הריני משלם לא מועיל כיון דיכול לתקן דבריו וזה ברור מאד:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן קכ״ח (ה׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
