שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן קכ״ח

נתתי לבי לעיין במה שהגידו לי שאירע מעשה ב"ק בראד אחד שכר דירה אצל בעה"ב אחד והנה השוכר נתיירא מפני הדליקה המצוי בעוה"ר אמר להבעה"ב שישלם בעד הבית סוקראציע כנהוג אשר אם חלילה יקרה מקרה כי תצא אש ח"ו משלמין לו מן הקאסע כפי ערך סוקראציע שלו וזה לא רצה ובהיות כי גם איש אחר יכול לשלם שכר הסיקראציע ומי שמראה מכתב אשר ינתן לו מהקאסי בעד התשלומין שכר הסקראציע לו משלמין והנה הלך השוכר ונתן שכר הסיקיראציע וכאשר תבע לבעה"ב מחיר המעות הנ"ל ההוא אמר כי יתן לו ודחהו בלך ושוב והנה היה צריך לשלם לו שכר דירה והמנהג לשלם כל חצי שנה חשוון ואייר והנה בהגיע תור חשוון ורצה לנכות לו בעד מה שישלם בעדו ההוא אמר כי ינכה לו בהמחצה השנית ואח"כ בר"ח אייר רצה לנכות לו ולא אבה הבעה"ב ואמר לו כי ישיב לו לימים אחדים וכעת צריך להמעות כלו והנה ביני לביני אירע שיצא אש ונשרפו בתים רבים ובתוכו גם הבית הלז ר"ל ועתה טוען השוכר כי הסיקראציע שייך לו וזה הבעה"ב טוען כי שייך לו והלכו להב"ד והורו ששני שלישים יקח הבעה"ב ושליש אחד ינתן להשוכר ושאלו אותי המשפט ואמרתי לעיין בזה והנה בראשית ההשקפה תמהתי דלכאורה הדין עם השוכר דכיון דזה נודע דמי שמשלם שכר הסקראציע לזה שייך אח"כ התשלומין א"כ כל שזה שלם השכר אף דתבע ממנו ורצה לנכות לו אבל כל זמן שלא שלם לו הרי הוא נתן המעות וזכה לעצמו ואף שזה א"ל שינכה לו משכירות הבית והיה בידו לנכות לו אפשר דהוה כשלם לו מכל מקום כל שבאמת לא רצה שינכה לו ואמר לו שיתן לו אח"כ פשיטא דהוה כלא זכה עכ"פ ואף אם נימא דרצה לזכות לו יוכל לחזור בו וכמבואר בחו"מ סי' קפ"ג ס"ד בהג"ה ואף דשם נקרא רמאי אבל כאן גם רמאי לא מקרי דזה לא ביקש כלל שישלם הסיקראציע והשוכר עשה כן מדעתיה דנפשיה וזה לא שלם לו תמורתו למה נקרא רמאי ומה עשה לו רמאות ועיין בש"ך שם ס"ק זיין. אמנם אחר העיון נראה לפענ"ד דיש מקום לצדד דזכה הבעה"ב בכל הדמים. וחילי דילי דהנה זה ודאי דאם הלך זה ונתן דמי הסיקראציע ולא שאל לבעה"ב א"צ לשלם לו ומכ"ש בשזה גילה דעתו בפירוש שאינו רוצה לשלם וסמך על הנס או בסתם שלא רצה ליתן אף שזה הלך ולקח מכתב מהסקראציע ונתן מעות פשיטא שזה אינו מחויב להחזיר לו והרי הפורע חובו של חבירו שלא מדעתו אינו חייב לשלם דאינו רק מבריח ארי ואף אם נימא דחייב לשלם עבורו ומכ"ש כשיש לו מעות חברו בידו ועיין בש"ע חו"מ סי' קכ"ח ס"א בהג"ה היינו שם דעכ"פ זה נתחייב וזה משועבד מדר' נתן מכל מקום כאן לא נתחייב לשלם הסקראציע ורבים שאינם סוקרים בסוקרא וא"כ פשיטא דאין הבעה"ב מחויב לשלם לו וא"כ כל שאמר הבעה"ב שישלם לו בהאי הנאה דאמר שרצה לשלם לו וזה השוכר רצה שיהיה עכ"פ הבית משומר שהרי נתיירא משריפה והלך ושלם סיקראציע וא"כ כעת יש לו הנאה שביתו שדר בו משומר א"כ כיון שזה נתרצה לתת לו דמי הסיקראציע מה שלא מגיע ממנו כפי הדין וא"כ עי"ז נתרצה להקנות לו הסך המגיע בעדו לתשלומין כשיארע ח"ו שריפה והדבר דומה לפענ"ד למה דאמרו ריש המפקיד דנעשה כאומר לו לכשתגנב ותרצה לשלמני הרי פרתי קנויה לך מעכשיו והיינו בהאי הנאה דלא אטרחיה לב"ד ואף בלא שלם ממש רק שרצה לשלם מקנה לו כפילא כ"ש בזה דאינו מקנה לו רק שלו דמשלמין לו בעד בית שלו רק שזה היה יכול להרוויח ואטו דוקא בית זה יכול לסקור הא בסקירה אחת יכול לסקור כמה בתים ולמה לא יקנה לו התשלומין כיון שגם לו מגיע הנאה שהוא דר בבית ובטוח מהשריפה שהבית שמוסקר יותר משגיחין עליו שלא יארע בו מכשול והחברה הממונים על תשלומי הסקראציע משגיחין ע"ז מאד ומכ"ש אם זה שכר הבית לכמה שנים או שממושכן אצלו שצריך לו להיות בטחון על מעותיו פשיטא שיש לו הנאה וזה נהנה וזה לא חסר כיון שא"צ לשלם לו הסך דמי סקראציע פשיטא דשייך לו דאינו רק מניעת הריוח שיוכל למצוא ואנן סהדי דכל אדם ניחא ליה בשלו ושלא ישרף ולא יקח התשלומין ומכ"ש אדם אחר שבודאי אינו עושה סחורה בזה רק שרצונו שיהיה הבית נכון ומשומר א"כ מקנה לו ועיין בטור חו"מ סי' רצ"ה ואף דזה מקרי שבח דאתי מגופא וזה לא רצה להקנות רק שבח דאתי מעלמא היינו דוקא בעה"ב להשומר אמרינן דלא רצה להקנות לו שבח דאתי מגופא ועיין ש"ך שם ס"ק ח' אבל כאן דאדרבא זה השוכר רצה להקנות לו השכר הסקראציא למה לא יוכל להקנות ומה שייך בזה לחלק בין שבחא דאתיא מעלמא לשבחא דאתיא מגופא ולבעה"ב אינו מגיע שבח כלל ומכל מקום צ"ע במה נקנה לו דבשלמא שם במה שמסר לו הפרה הקנה לו הכפל אבל כאן מה הקנה לו ובדיבורא בעלמא יכול לחזור בו ואין לומר דהקנה לו השטר הנכתב דבזה צריך כו"מ ואם היה המכתב נכתב סתם שהבית הזה נסקר בסקראציע אפשר דאין נ"מ בין זה לזה וכל מי שמראה המכתב לו נותנין המעות אתי שפיר אבל אם סקרוהו ע"ש זה שנותן לו המעות במה יזכה זה ואולי כיון דאנן סהדי דניחא ליה א"צ שום זיכוי והו"ל כשטרי פסיקתא דלא צריך שום קנין אבל מדברי התוס' וכל הפוסקים בריש המפקיד נראה דצריך קנין בזה דאל"ה יכול לחזור בו ובפרט כאן שלא רצה לנכות לו בעד זה אף מן השכירות והוכרח זה לשלם לו כל דמי השכירות וע"כ נראה דהדבר ספק וצריך לעשות פשר ולפענ"ד נראה סמך למה שפסקו דשני חלקים לבעה"ב והשלישית להשוכר דהרי אמרו ריש פרק מציאת האשה בבושת שבסתר לה שני חלקים ולו שליש והיינו משום דרוב הבושת מגיע לה ע"כ נתנו לה שני חלקים ובגלוי הוא להיפך ועיין בשיטה מקובצת שם ולפ"ז כיון דהנאה מגיע להשוכר ע"י ביתו של זה וזה נחסר לו הבית הזה א"כ רוב ההנאה מגיע לו ע"י ביתו של זה וניהו שזה נתן המעות סקראציע יש לפשר שיגיע להבעה"ב שני חלקים ולהשוכר חלק אחד כנלפענ"ד טעם הדין ואני לא שמעתי רק גוף המעשה והפסק אבל לא ידעתי טעם הדברים ואם עוד היה איזה דברים ביניהם וכפי שטחת השאלה אשר כתבתי נראה לפענ"ד הדין דין אמת. ובזה נראה לפענ"ד דאם יש מותר בהסקראציע מכפי ערך שווי הנזק של הבית בודאי חולקין ועיין סי' רפ"ג סעיף וא"ו והלאה ותמצא שבזה בודאי מהראוי להיות חולקין ודו"ק היטב ועיין בחו"מ סי' קע"ו סמ"א דאם אמר הריני משלם אף שדחה אותו קצת כיון דלא אטרחיה לב"ד קנה רווחא וחייב לשלם ליורשים ע"ש וה"ה בנדון דידן כיון דאמר שישלם לו הקנהו לו אף שדחה אותו: