שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן קכ״ז (ה׳)

והנה לכאורה קשה לי בהא דכתב רש"י בב"מ בהא דאמרו ומי איכא למ"ד דחצר לאו משום ידה אתרבאי ופירש"י דאי מתורת שליחות למה לי קרא הא מושלחה נפקא וקשה הא מושלחה לא ידעינן חצר משום דהא דוקא שליח אבל חצר מה שקנתה אשה קנה בעלה ואצטריך לאשמועינן חצרה משום דגיטה וחצרה באין כאחד ואין לומר דגיטה וחצרה באין כאחד הוה ידעינן מצד הסברא דזה אינו דחזינן דבתחלה לא ידע הש"ס מסברא זו וגם רבא גופא בתחלה לא ס"ל זאת ומה גם דהש"ך באמת ס"ל דבעי שתהיה חצרו בתחלה ואף לפמ"ש הקצה"ח דחצר דאשה משום ידה אתרבאי הוה חצרה וגיטה באין כאחד דא"כ אם נימא דמשום ושלחה לא הוה ידענו כלל חצר וא"כ קשה טובא היאך נודע דחצר משום יד אתרבאי וא"ל דמהא גופא שמענו לה דאל"כ לא היה מועיל חצרה דזה אינו דהא יש לומר דמיירי בכותב לה ועודה ארוסה וצע"ג. והנה בהא דאמרו שם בהאי גברא דנתן גט לדביתהו הוה קיימא בחצר אגלגל גיטא נפל בפיסלא אר"י חזינן אי הוי ארבע אמות על ארבע אמות פלג ליה רשותא לנפשיה ופריך הש"ס אילימא בחצר דידה כי הוה ד' אמות מה הוה והקשה אותי תלמודי המופלג מו"ה שמואל נ"י דלשיטת הה"מ המובא בש"ע חו"מ סי' ר' דבעי עומד בתוכה ולא בצדה א"כ כאן דהוה רשות בפ"ע למה לא אוקמא אף בחצרה רק כיון דהפיסלא הוה רשות בפ"ע בעי שתהיה עומדת בתוך הפסלא לא בחצר דהוה כחצר בתוך חצר דלא מועיל ולכאורה היא תימה ואמרתי אני בלבי דהנה באמת בגט בעי משתמר לדעתה וגם עומדת בצד חצרה ומטעם דגט חוב הוא לה ואין חבין אלא בפניו א"כ בשלמא לגבי קנין דסגי באחד מהם או שיעמוד בצד החצר או שיהיה משתמר וא"כ כל שאינו משתמר והקנין הוא משום שעומד בחצר א"כ בעי שיהיה עומד בתוכו ולא בצדו אבל בגט דבעי שיהיה משתמר וא"כ כבר קניא ליה רק דבעי שתהיה עומדת בצד ביתה כדי שלא יהיו חבין שלא בפניו בזה א"צ שתהיה עומדת בתוכה רק בצד החצר סגי כל שרואית ובפרט כאן שהפסלא הוא בתוך החצר והיא עומדת בחצר וז"ב כשמש: