והנה במה דאמרו בביצה דף מ"ם הב"ע ביחד לו קרן זוית מבואר במהרי"ט דאינו נקנה להמפקיד רק בייחד לו קרן זוית מיהו יש לומר דעכ"פ הו"ל כחצר השותפין דהרשות נקנה להמפקיד וכל החצר הוא של הנפקד וחצר השותפין קונין זה מזה ואף דהרשות להנפקד אינו רק ק"פ וביארתי בתשובה דבכה"ג שלזה יש קנין הגוף ולזה קנין פירות קונין זה מזה מכל מקום קונה גוף המקום לתשמיש ואפשר דאין קונין בכהאי גוונא ובשנת תרי"ז ט"ו סיון א' בהעלתך למדתי עם תלמודי חו"מ סי' ר' וראיתי כי אם רשות המפקיד קנוי להנפקד תלוי בחלופי הגרסאות שהביא הב"י דרשב"ם גרס עד שיקבל עליו והרי"ף והרמב"ם לא גרסו רק עד שיגביהנו או יוציאנה מרשותו והרמב"ן כתב דסגי בקבלה ע"ש בב"י ולפענ"ד הדבר תלוי בזה דאם נימא דהרשות קנוי להמפקיד צריך שיקבל עליו המוכר ואם אינו ברשותו של המפקיד סגי בשיקנה לו הנפקד רשותו להקונה ודו"ק היטב ועיין ריש פרק השואל בב"מ דמשני כגון דקאי בחצרו דלא מחסרא משיכה וקשה הא נקנה לו להמפקיד ואכתי מחסרא משיכה ועיין קצות החשן סי' קפ"ט מ"ש לתרץ הך דע"ז ס"ג וה"ה כאן אך עדיין קשה מהך דב"מ דף צ"ח שאלה בבעלים שכרה שלא בבעלים מהו ועיין רש"י שם מיהו יש לומר דרשות השואל לא נקנה להמשאיל וברשות השואל קיימא ודו"ק היטב:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן קכ״ז (י׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.