שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן קכ״ה (ט׳)

והנה המ"א סי' תמ"ב כתב דהטור מפרש דלכך שיאור ישרוף אף דאינו רק מדרבנן ומותר לכתחלה להשהותו ולערבו וכתבו דמיירי ביו"ט שאי אפשר לאפותו דאסור באכילה מדרבנן ואם יניחנה כך תחמיץ חמץ גמור וצינון לא מהני כיון שהתחיל להחמיץ לכן ישרף ודבריו תמוהים דא"כ איך מותר לשרוף ביו"ט וכבר התפלאו בזה כל האחרונים ועיין בדגול מרבבה שם וכבר כתבתי בזה הרבה. ולפענ"ד נראה דכיון דבאמת עיקר מה דאסור לשרוף חמץ ביו"ט כתבו התוס' בכתובות דף וא"ו ד"ה מתוך דהוא מוקצה ואסור לשרפו דא"ל דמיירי בבטלו דאינו רק איסור דרבנן דז"א דמכל מקום מקרי צורך היום ע"ש ועיין מג"א סי' תמ"ו ולפ"ז זהו כשהחמץ הוא חמץ גמור והוא איסור תורה רק שבטלו ונעשה דרבנן אבל מ"מ אסור לאכול החמץ מן התורה א"כ הוה מוקצה אבל שיאור דאינו רק חמץ מדרבנן ומה"ת מותר א"כ שוב לשיטת רש"י לא שייך מוקצה באיסור דרבנן דלא שייך מגו דאתקצאי לביהמ"ש ואף לשיטת התוס' דחולקין ע"ז מכל מקום כאן בודאי לא אתקצאי בין השמשות דהא בה"ש דהוה ספק יום היה יכול לאפותו דאינו אסור רק מדרבנן והו"ל ספק דרבנן וגם היה יכול להשהותו ולערבו והיה בטל בס' קודם הלילה ושפיר לא חשיב מוקצה ומותר לשרפו. ובזה יש ליישב דברי התוס' ריש פסחים שהוכיחו דאף נוקשה צריך לבער מדרבנן אף שאינו עובר על בל יראה והביא ראיה מהך דשיאור ישרף האמור בדף מ"ג בפסחים אף דאינו עובר על בל יראה ותמה בצל"ח למה נקט דוקא הך דדף מ"ג ולא הביאו מהמשנה דשיאור ישרף והאוכלו פטור ולפמ"ש אתי שפיר דשם היה מקום לומר כמ"ש המג"א לשיטת הטור ולפ"ז זהו דוקא שם דאתיא אליבא דר"י דס"ל דאינו אסור באכילה רק מדרבנן ושפיר קתני ישרף דל"מ לאפותו דאינו ראוי לאכילה ולשרפו מותר דלא הוה מוקצה בין השמשות אבל בדף מ"ג דקאי אליבא דר"מ דאסור באכילה מן התורה שוב הוה מוקצה בין השמשות בשביל איסור תורה דאינו ראוי לאכלו וז"ב ובחידושי להלכות פסח אמרתי בזה ואכ"מ. אמנם יש לומר כעת עוד בדרך הזה דאם נימא דהא דאסור לשרפו לפי שאין בו צורך כלל לפ"ז נראה דלר"י דס"ל דאין ביעור חמץ אלא שריפה א"כ אפרו מותר שוב הוה צורך להנות מאפרו וגחלתו ועיין תוס' פסחים דף ה' ד"ה וכתיב ואף לפמ"ש שם דכעת היא אסור אף שיוכל להנות אח"כ מגחלתו מכל מקום כעת אסור היינו שם דהוא כעת חמץ גמור אבל בשיאור דכעת היא שיאור ומותר מה"ת רק מדרבנן אסור א"כ ממנ"פ מותר דכעת אין בו איסור ומותר לשרפו ולא שייך מוקצה ואח"כ כשיהיה אפר יהיה מותר ולפ"ז זהו לר"י אבל בדף מ"ג דאזלי בתר ר"מ אפשר דס"ל דהשבתתו בכל דבר שוב אסור אף הגחלים ועיין מג"א סי' תמ"ה ושוב אסור לשרפו דהו"ל מוקצה ודו"ק: