ובזה נראה לפענ"ד להבין סברת רש"י שכתב שמביא ראיה מטבל דאמר אם עבר ותקנו מתוקן והדבר תמוה דשם לאו משום איסור דרבנן אתינן עלה רק משום דאם עבר ותקנו מתוקן אך לפענ"ד כוונת רש"י דטבל הפירות בעצמן לא נתקצו שהרי ראויים הם לאכילה רק דאריה דאיסורא רבע עלייהו ולכך כל שעבר ותקנו מתוקן דהא אינו רק איסור דרבנן ובה"ש היה מותר לעשר ואף דאמרו בשבת דף ל"ד דאין מעשרין את הודאי היינו כמ"ש רש"י דס"ל דגזרו על שבות בין השמשות ולדידן באמת שרי ועיין בב"י סי' רמ"א דכתב דאף לרמב"ן כל שאינו טרוד בין השמשות אסור מכל מקום עכ"פ ל"ש אתקצאי בה"ש דלא דחיה בידים וכמ"ש ודו"ק היטב:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן קכ״ה (ה׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.