שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן קכ״ה (ג׳)

והנה כ"ז אי נימא כשיטת הרמב"ם דמקרי אקבע איסורא א"כ גם בדרבנן אסור אבל אם נימא כשיטת התוס' דדוקא במ"ש מקרי אקבע איסורא ולא בה"ש דע"ש שפיר קשה אמאי לא אמרינן מגו דאתקצאי בין השמשות דהא מה דלא גזרו על שבות בין השמשות הוא רק משום ספק ועכ"פ יש לומר דלא שייך לומר אין מוקצה לחצי שבת דהא אין שבת עדיין ובאמת יש לומר כיון דלענין איסורי תורה מקרי שבת שוב שייך לומר אין מוקצה לחצי שבת. אמנם היה נראה לי דבר חדש דהנה הט"ז חידש ביו"ד סי' שצ"ז דאם ספק אם מת קודם או אח"כ לא שייך להעמידו בחזקת חי דבאמת חזקת חי לא אלים כל כך והוא עלול למות רק דכל זמן שחי מוקמינן בחזקתו אבל כל שמת אם אנו מסופקים אם כבר מת או אח"כ לא שייך חזקת חי ע"ש ולפ"ז נראה לפענ"ד גם בענין בין השמשות דבאמת לא שייך חזקת יום כ"כ דהא עתיד להשתנות ובודאי יתקדש היום ויותר עלול להיות לילה משימות האדם כשהוא בריא ורק דכל זמן שאנו מסופקים אם היא יום או לילה מוקמינן על חזקת היום ולפ"ז כשאנו דנין אם אתקצאי לכולי יומא שוב אמרינן דכיון דלא גזרו על שבות בה"ש א"כ שוב לא אתקצאי בתחלת קדושת היום דאין לומר דעדיין יום הוא דזה אינו דבאמת כל שכבר קידש השבת ואנו מסופקים למפרע אם היה אותו בין השמשות יום או לילה שוב מהראוי לומר שהיה לילה דהא כל שכבר נתקדש היום שוב לא שייך חזקת היום שעבר דבאמת הוא עתיד להשתנות בודאי וכל שהוא לילה ואפ"ה לא אתקצאי אז שוב אין מוקצה לחצי שבת והיא הערה נפלאה לפענ"ד. איברא דלפ"ז מ"ש התוס' דכל שנסתלק המוקצה לא שייך לומר מגו דאתקצאי ובלא אסתלק שייך לומר מגו דאתקצאי ולפמ"ש לכאורה להיפך הוא דאם כבר נסתלק המוקצה בה"ש שוב אין לנו לדון על קדושת שבת אח"כ דאז כבר נסתלק המוקצה וא"כ שוב ראוי לומר מיגו דאתקצאי בין השמשות דהיינו בתחלת היום שא"ל דכל שכבר היה שבת אח"כ שוב אנו דנין על הזמן בין השמשות דהוה לילה דזה אינו דכבר נסתלק המוקצה משא"כ בלא נסתלק. אמנם אחר העיון זה אינו דאדרבה כל שנסתלק המוקצה א"כ שוב לא שייך לומר מיגו דאתקצאי בין השמשות דהרי לא גזרו על שבות בין השמשות וא"ל דמכל מקום בתחלת היום נתקצה דזה אינו דאז כבר נסתלק המוקצה משא"כ בלא נסתלק יש לומר באמת אדרבא אח"כ בהקידוש היום באמת נתקצה ולא שייך אין מוקצה לחצי שבת וא"ל כמ"ש דשוב אנו דנין למפרע דאז היה שבת ואפ"ה לא גזרו על שבות בין השמשות דזה אינו דהא באמת כל מה דלא גזרו הוא משום דהוא ספק דרבנן וא"כ שפיר אמרינן דבדרבנן לא גזרו וא"כ אף שהיה לילה לא גזרו עדיין דמדרבנן מחזיקין ליום עדיין וכל שהיה באמת לילה באמת נתקצה דבשלמא אם אנו דנין מחמת חזקת היום שפיר יש לומר דלמפרע לא שייך חזקת היום ומטעם שכתבתי אבל אם אנו דנין מחמת ספק דרבנן לא שייך לומר כן: