שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן קכ״ג (ז׳)

והנה במצורע גופא יש להסתפק אם באטר הוא נטהר בימין שלו או בתר מיני' אזלינן ובאמת מהפוסקים שכתבו דחליצה דקפיד אימין דיליף ממצורע משמע דימין דוקא ע"ש א"כ משמע דבמצורע ודאי דוקא בימין של כל אדם ולא מצאתי גלוי לזה. שוב מצאתי בבכור שור בחידושיו לחולין דף צ"ב שכפי הנראה לא בריר ליה הדין בזה ולפענ"ד העיקר כמ"ש ועיין בבכור שור מ"ש בחידושיו לשבת דף ס"א ע"ש ודו"ק וע"ש בשבת שהאריך אי ימין הוא מטעם חשיבות של ימין וכבר כתבתי בזה למעלה באורך והוא העלים עין מדברי הרשב"א והבעל העיטור שהבאתי ועיין בנו"ב מהד"ת חלק אהע"ז סי' קנ"ו קנ"ז שהאריך בענינים אלו ולפמ"ש יש לפלפל בדבריו ומפני שזה רבות בשנים שכתבתי התשובה הלז ע"כ לא יכולתי כעת לעמוד על זה כי מלתא מני אזדא ועיין בשו"ת הרדב"ז חלק חמישי סי' שני אלפים צ"ה בדברי המגיה שם נמצא לענין חליצת איטר ואין הזמן מסכים לעיין בזה ועיין במנחות דף י"ט ע"ב דשמואל ס"ל דלא יליף דורות משעה ע"ש בתוס' ד"ה ושמואל מה שפלפלו בזה מימין דמצורע ואין הזמן מסכים כעת ועיין שו"ת נו"ב מהד"ת חלק חו"מ סי' ז' בהג"ה מ"ש שם ע"ד השמטת רבינו דין קמיצה בכלי ולפמ"ש היה מקום ליישב ולא נפניתי. ודרך אגב ארשום בקצרה מ"ש התוס' שם בהא דמבעיא בסנהדרין שור סיני בכמה אי יליף שעה מדורות וכתבו דזה גלוי מלתא בעלמא ע"ש והנה יש לי איזה הערות במ"ש רש"י ותוס' בסנהדרין דאיש סיני בכ"ג הוא משום דכבר הוקבע להם סנהדראות מיתרו ואילך וכ"כ התוס' שם ד"ה שור ואני תמה דלמ"ד דיתרו אחר מתן תורה בא א"כ הקביעות סנהדרין לא היה רק אח"כ ומנין פשיטא ליה באיש וגדולה מזו דאף למ"ד קודם מתן תורה בא כתבו התוס' בע"ז דף כ"ז ע"ב דעכ"פ הפרשה השניה של הקביעות סנהדרין היה אחר מתן תורה שהרי כתיב והודעת את חוקי אלהים ואת תורותיו ועיין רמב"ן על התורה ריש פ' יתרו ועיין רש"י שם על פסוק ויהי ממחרת וברמב"ן שם וא"כ היכן היו להם סנהדרין ובאמת בגוף הקושיא רציתי לומר כיון דר"ע ור"י נחלקו בזבחים דף קט"ו אם בסיני נאמרו פרטות ועכ"פ כללות נאמרו בסיני לכ"ע וא"כ תיכף נאמר להם דבאיש בעי כ"ג אבל צ"ע דבאמת מה דאמרו בסיני נאמר להם היינו מהר סיני נאמר להם אבל לא תיכף ואז במעמד הנבחר נאמר להם רק העשרת הדברות ואח"כ טרם שנקבע האהל מועד נאמר להם מהר סיני כל הדברים וזה לדעתי מחלוקת ר"י ור"ע דר"י ס"ל דכללות נאמר להם בסיני והיינו מפני שבעשרת הדברות נכללו כל המצות כמ"ש הראב"ן בספר מאמר השכל המיוחס אליו ור"ע ס"ל דאח"כ נאמר לו בסיני כל הדברים בפרטות ועכ"פ דברי רש"י ותוס' צ"ע. וראיתי קושיא בצל"ח ביצה דף ה' בהא דאמרו שור סיני בכמה והקשו התוס' מה נ"מ מה דהוה הוה וע"ז הקשה הצל"ח דהא נ"מ דאם נימא דהוה רק הוראת שעה ושעה מדורות לא יליף א"כ היה צריך לומר להם במשוך היובל להורות שהוא רק הוראת שעה כדי שאם יארע שיצטרכו לסקול בהמה לא יצטרכו לדון בכ"ג דאם יסברו שהוא תמידיי אז ילפי מדורות ע"ש. ולא הבינותי חדא דמה נ"מ אם יצטרכו לדון בכ"ג אטו אינם רשאים לדון בכ"ג רק שא"צ כ"ג אבל אם ירצו לדון בכ"ג מה ריעותא יש בזה ואז היו שכיחי סנהדרי קטנה וגם מאין ידעו אז שלדורות יהיה בכ"ג כיון דאז לא נאמר ושפטו העדה ממילא לא יצטרכו כ"ג וא"כ שוב אין נ"מ ושפיר נלמד מזה דבר שבמנין וז"פ וברור. אחר זמן רב שנת תרי"ג בחג השבועות מצאתי במעיין החכמה על המצות דף קי"ד ע"ב בחרוז המתחיל צוית צדק שנתעורר על דברת התוס' הנ"ל כמ"ש ועוד האריך שם: