שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן קכ״ג (ד׳)

והנה לענין דינא לפענ"ד יש לומר דבלא"ה בחולי אינו מקרי איטר לפסול דהנה איטר ממש לדעת הפוסקים דחולץ בימין שלו שהוא שמאל של כל אדם יש לעיין אם עבר וחלץ בימין של כל אדם מה דינו וראיתי בשו"ת חוט השני שדעתו דפסול ומדמה לתפילין דכמו דבתפילין אם עבר והניח בשמאל של כל אדם דלא יצא ה"ה בזה. ובאמת לפענ"ד לא דמי דשם קפידה התורה על יד כהה וא"כ באיטר יד ימין של כל אדם היא אצלו כהה וכן למאן דיליף מוקשרתם היא ג"כ כותב בשמאל של כל אדם משא"כ הכא דבאמת אדרבא התורה הקפידה על ימין דגמר רגל רגל ממצורע רק דהספק אם על רגל דידיה או דעולם היא אבל כל שעבר וחלץ אפשר דלא מעכב ובאמת שגם בשאר כל אדם אם חלץ בשמאל אם החליצה פסולה אין הדבר ברור ובאמת שרבנן ור"א נחלקו בזה ביבמות דף ק"ד ואנן קי"ל כרבנן כמבואר בטוש"ע אהע"ז סי' קס"ט בסדר חליצה סעיף כ"ב ובאמת העין משפט רשם רמב"ם פ"ד הלכה י"ז וטוש"ע ואני תמה דהנה ברמב"ם לא נמצא דחליצתה פסולה רק באם היה רגלו חתוכה דאין חולץ בשמאל ואם חלץ חליצתו פסולה אבל מ"ש בפ"ד ה"ו דלובשו בימין אינו ראיה דאינו מעכב רק לכתחלה וצריך לחלוץ בימין וכן הטור לא כתב רק וינעלנו בימין והיינו לכתחלה אבל לא שיהיה חליצתו פסולה ומצאתי לש"ב הגאון בצל"ח ברכות דף כ' גבי הא דמסיק שאני התם דכתיב ולאחותו האריך בענין אי בעי מופנה משני צדדים והוא העלה דהרמב"ם לא פסל בחלצה בשמאל רק במי שרגלו חתוכה ואין לו רגל ימין לעמוד וא"כ אינו ראוי לבילה ואנן בעינן דלכתחלה יהיה ראוי שיהיה ועמד ואמר ולכך מעכב אבל כל שראוי לבילה אינו מעכב וע"ש שהביא ראיה מרש"י בכורות דף מ"ה שכתב דאטר רגל פסול דבעינן לעמוד ולשרת וזה אין לו ימין ואני תמה על הגאון שלא הזכיר שזה מחלוקת הרמב"ם והר"ן והרשב"א והריטב"א אם שם הפסול מפני שאין לו ימין או דשם הטעם משום דמום הוא אך נראה דבאמת שם יש לו ימין ושמאל רק שהוא איטר והוה כאין לו ימין בזה נחלקו הרמב"ן והר"ן אי נפסל אבל במי שרגלו חתוכה אפשר דלכ"ע פסול עכ"פ זכינו לדין דלהרמב"ם וכן מהטור משמע דגם בשאר כל אדם דבודאי מצוה בימין אפ"ה אינו מעכב בדיעבד מכ"ש באיטר דאנן מסופקים אם אולי גם לכתחלה הדין שיחלוץ בימין של כל אדם ודברי החוט השני תמוהים ובלא"ה כל דברי התשובה שם תמוהים ולא ראה דברי הרשב"א אלף ק"כ הנ"ל גם מה שהקשה על העיטור שהביא הב"י סי' תרכ"א עיין ט"ז ומג"א וא"ר שם שהביאו בשם ר"ח דפירש כן באמת רק שהפכו עכ"פ זה ודאי דבאטר אם עבר וחלץ בשמאל דידיה לפענ"ד הדבר ברור דלא נפסל בדיעבד ובפרט דיש כאן ס"ס אברא דאכתי קשה דלפמ"ש הרמב"ן דיש לפסול באטר בשביל דאינו ימין כלל אם כן כאן יש לפסול דאנן בעינן ימין וזה אין לו ימין כלל אמנם נראה דזה דוקא באיטר מעיקרו אבל בנולד לו חולי שתשש כחו ואינו מוחלט שיהיה כך כל ימיו א"כ פשיטא לפענ"ד כיון דעכ"פ יוכל להיות שיתרפא פשיטא דלא שייך בזה אין לו ימין דהא באמת יש לו ימין ויוכל להיות שיתרפא ובפרט דהוא אומר שהורגל כך טרם שהיה לו הכאב לילך כך בימין ברישא ומ"ש מעלתו שלא להאמין לו לא ידעתי למה לא יהיה נאמן רובא דעלמא אינם איטרים ומה"ת להחזיקו באיטר וכעת הוא מחמת חולי כמו דנראה הריעותא ומ"ש משום מלתא דלא רמיא לפענ"ד כאן לא שייך זאת דהא רובא דעלמא אינם אטרים ואם אחד איטר מרגישים בו ובכה"ג לא שייך לומר מלתא דלא רמיא עליה דאינש וכעין שכתב בשו"ת צ"ץ סי' ס"ה הרב השואל שם ואף לחלוקו של הצ"ץ שם בנדון דידן יודה ומכ"ש לפמ"ש בנו הגאון ז"ל בק"א דאם לא כיון כלל ואמר ברי לי שהיה כך לא שייך מלתא דלא רמיא עליה דאינש א"כ בכה"ג בודאי לא שייך מלתא דלא רמיא עליה דאינש ע"ש ומעתה כיון שבאמת אם תצטרך להמתין על השני חשוב עיגון ועיין פרק האשה שלום במרדכי סי' ע"ט וגם אם נימא דיש לו דין איטר נביא צוארינו בהספקות שיש לנו באטר אם יחלוץ כלל או שיחלוץ בשניהם וגם יש ספק אם הוא בזה אחר זה או בבת אחת ועל כל אחת מן הספיקות יש אחריות גדול וכבר הוכחתי דאם חלץ בשמאל אינו פוסל בדיעבד וכאן הוא ספק שמא אינו אטר לפענ"ד העיקר שיחלוץ בימין ועיין יש"ש פ' מצות חליצה סי' כ"א שהעיקר הוא שאף אטר אם חולץ בימין לבד בשעת הדחק כשר וכאן מקרי שעת הדחק דאם נחשבהו לאיטר יש חשש מן כמה דעות בענין חליצת איטר וע"כ מוטב דניזיל בתר רובא דעלמא ולא לספקו באיטר ואף דנימא דזה דחשוב כאיטר בשביל שהוא ע"י חולי הו"ל ספק בדין ולא שייך להעמידו על חזקה או רוב וכעין מ"ש המלמ"ל פ"ז מעדות אבל עדיין יש לומר כיון דעכ"פ טרם שנצמח החולי מהראוי להחזיקו בחזקת רוב שאינם איטרים א"כ הא גופא מה"ת לומר דנחשבהו כיוצא מדרך הטבע ורובא דעלמא ואינו איטר רק שהכאב גרם לו זאת ועכ"פ ראוי למעקר רגל ימין ברישא אי לאו הכאב ולא הוה כאיטר: