שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן קכ״ג (י״ב)

והנה בשנת תרח"י אור ליום ו' עש"ק בא היה חליצה שהוכרח להיות ע"ש ואמרתי לרשום מה שנתחדש לי בענין החליצה ומהענין החליצה דאמרו החולץ לאשתו והיה לו לומר נחלץ דהיבמה חולצת דהיינו משליף נעלו וכבר דקדק כן הנימוק"י והתוס' יו"ט פ"ב משנה ב' ובשו"ת נוב"י מהד"ק חלק אהע"ז סי' צ"ד האריך בזה והפליא לעשות וגם אני אענה חלקי דהנה גוף ענין נעל חליצה נראה לפענ"ד ע"פ מ"ש בתוס' שבת בהגהותיו לאו"ח סי' מ"ו בשם הרש"ל וכמדומה שכ"כ השל"ה בשערי שמים בשם הרש"ל דמה שאנו מברכין כדסיים מסאני שעשה לי כל צרכי דהנה יש ד' יסודות דומם צומח חי מדבר. והדומם נכנס בתוך הצומח והצומח בחי והחי במדבר ולכך כשלובש מנעלים שהן מעור חי מורה שיש לו ממשלה על דצ"ח לכך שייך בזה כל צרכי דבמנעלים נכלל כלם דצ"ח ודפח"ח. ובזה פירשתי מ"ש של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא והיינו שהמנעל מורה שהוא מושל על דצ"ח ולפ"ז שם שהיה אדמת קדש היה הדומם יותר מעולה מהצומח וחי וגם מהמדבר ולכך אמר של נעליך שאין ממשלה בכאן על הדומם כי אדמת קודש היא ודו"ק. והנה האשה נקראת קרקע עולם וכמ"ש בסנהדרין ובכמה מקומות וגם נקראת שדה באמרם נסתחפה שדהו והתוס' כתבו ריש כתובות דהאשה נקראת שדה הבעל ולא הבעל נקרא שדה אשתו ע"ש ולפ"ז זה הענין שאמר אמימר ביבמות דף ק"ג האי מאן דחליץ צריך למדחס לכרעיה ופירש"י לדחוף רגלו בקרקע ועיין בנימוק"י וברא"ש שהטעם כדי שיהיה ניכר שהיא חולצת הנעל ולא שהרגל יוצא מאליו ע"ש ולפענ"ד הענין דהנה במה שנועל המנעל ודחיס לכרעיה בקרקע מורה שיש לו ממשלה על האשה שהיא קרקע עולם ולכך צריך לדחוס לכרעיה והיא חולצת המנעל מעל רגלו והיא שולפת הקנין והממשלה שיש לו עליה ולכך מגבהת אותו קודם ששומטת מעל הקרקע ותופסת אותו באויר ומודה שמתחלת לשלוף הקנין והממשלה שאינה עכ"פ בגדר דומם ואח"כ שומטת לגמרי ויוצאת מכלל דצ"ח להיות מדבר כמוהו וא"כ היא שולפת הקנין והממשלה מעליה. וז"ש דחלץ הוא ענין משלף ולכך נקרא הוא חולץ דהיינו שמסיר הקנין שיש לו עליה והיא יוצאת עי"ז ממה שהיה לו לייבם זיקה עליה והוא נקרא קנין וממשלה וז"ב לדעתי. ובזה מיושב קושית הרב ר"ז עמריך בשו"ת נו"ב שם שהקשה דאיך אפשר שבשעת עיקר החליצה לא יהיה רגלו דחיס. ולפמ"ש אתי שפיר דכל עיקר ענין חליצה היא מה שמסירה הקנין מעליה וא"כ כיון שהיתה תחלתה בגדר הדומם והיא רוצית לבוא עד המדבר וא"כ בתחלת ענין חליצה היא מסירה לאט לאט הקנין מעליה בתחלה היא יוצאת מגדר הדומם ואינה קרקע עולם ואחר כך מתגברת כפעם בפעם עד ששומטת כל המנעל ומסירה כל הממשלה מעליה וז"ב אף שהוא ע"ד דרוש קצת מכל מקום המעיין יראה שהדברים ברורים: