שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן קכ״ג (י׳)

ובזה מיושב מה שדקדק מעלתו מה שכתב הרמב"ם היתה רגלו עקומה ומדבר מהרגל ובש"ס נקטו הפסול על האדם מאן דמסגי על לוחתא. ולפמ"ש אתי שפיר דבש"ס כולל בין מה שהפסול בשביל שהאדם מהלך על ראשי אצבעותיו ובין מה שהרגל הפוך ואינו יכול להלך באופן אחר וכלם בכלל הפסול ודו"ק היטב. ועכ"פ בנדון שלנו הנה באמת מצד הדין היה לנו לומר שיחליץ רק ברגל ימין של כל אדם וכמ"ש ביש"ש דכל דאי אפשר בענין אחר כשר בזה אבל אם ירצה לחלוץ גם בשמאל של כל אדם בודאי כשר ואין שום בית מיחוש ויחליץ תחלה ברגל ימין של כל אדם כמ"ש ביש"ש שם שזה עיקר. והנה בדבריו לא ביאר אם הרגל השמאלי שכואב לו הוא רגל שמאלי של כל העולם והיינו ימין דידיה ואז בודאי ברור שיחלוץ בימין של כל העולם וכן הגיד לי הרב מו"ה חיים צבי האבד"ק יאנוב נ"י שכן הוא וא"כ הדין ברור כמ"ש ועיין שו"ת מוהרשד"ם סי' צ"ו דמרימר לא פסל רק מדרבנן ובשעת הדחק אינו פסול ע"ש ובשו"ת כנס"י סי' ס"ח. עוד היה נראה לפענ"ד דהא דהחמיר מרימר שלא לחלוץ מאן דמסגי על לוחתא היינו משום דאפשר ביבום וס"ל דמצות יבום קודם א"כ למה לנו להכניס עצמינו בחליצה שאינו נכון אבל לדידן דאין נוהגין ביבום רק בחליצה למה נפסל בדיעבד ואין תקנה מיהו לפמ"ש הכנס"י שם דבמקום דאי אפשר מייבם גם כעת א"כ גם כעת אפשר בתקנה. שוב ראיתי בשו"ת מהר"ם פדוואה ז"ל סי' כ"ג הערה זו כיון דבזמן הזה אין נוהגים ביבום הוה כאי אפשר בע"א וכשרה החליצה יעו"ש ושמחתי שזכיתי לכוין לסברא זו ומצאתי בריטב"א חולין דף צ"ב דכתב דבמקום דאי אפשר בחליצה כגון שרגלו הפוכה וכדומה מוטב שמייבם ע"ש וזה כמ"ש הכנס"י ואילו היה רואה זאת היה שמח מאד: