שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן קכ״ב (ד׳)

והנה יפה כוונת בזה. אך לפענ"ד היה נראה בפשיטות דבאמת כבר כתבתי בשם התוס' דשם יוצא אחת היא ולא הוה לאו שבכללות ולפ"ז כיון דגבי כהנים אתרבאי בקדושה יתירה א"כ קדושים יהיו דכתיב לא הוה צווי כולל דכיון דטומאה היא היפוך קדושה וגם ערוה היא היפוך קדושה דכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה כתיב קדושה וא"כ שוב מהראוי לומר דקדושים יהיו קאי על כל מיני קדושה והוה כמו יוצא דהכל חשיב יוצא רק שהוא על כמה דרכים וע"ז כתבו דמסתבר דלא קאי רק על מה דכתיב באותה פרשה ולא חשוב כלל עשה שכולל הרבה מיני קדושות ומעתה ביבמות דרצו ללמוד מקדושים דקאי אף על מה דלא כתיב באותה פרשה שוב רצו לומר ממזרת ונתינה גם כן מוהתקדשתם דעכ"פ כולל ענין קדושה וע"ז דחה דא"כ כל התורה נמי דבישראל לא מצינו דאתרבאי לקדושה רק דכל מצוה הוה קדושה שוב כולל כל התורה וממילא גם בכהנים מסתבר דלא קאי רק על אותה פרשה בלבד וז"ב ודו"ק ועיין בתוס' ריש פרק יש מותרות דף פ"ד שכתבו דבחללה איכא עשה דקדושים יהיו והיינו דס"ל דאף דאמרו ביבמות דף כ' דלענין אלמנה לכהן גדול לא חשיב העשה דקדושים יהיו היינו משום דלא כתיב בהאי פרשה אבל מה דכתיב באותה פרשה כגון זונה וחללה הוא מקרי עשה וכ"כ השעה"מ בהלכות יבום וחליצה בפ"ו באורך. ולפענ"ד יש להוסיף נופך דבשלמא לענין כהנים הדיוטים דהקדושה ענין כוללת לכל הכהנים ומה דאסור לכה"ד הוא לכה"ג בודאי אסור א"כ לא מקרי לאו שבכללות וכמ"ש בשם התוס' במכות דגדר יוצא אחת רק שהיא על כמה דרכים וכיון שעכ"פ הכהנים בכלל נצטוו בקדושה היתירה בטומאה ועריות מה שלא מצינו בישראל וא"כ גדר קדושה אחת היא והוה עשה ולא חשיב עשה שבכללות אבל לענין אלמנה לכה"ג דזה קדושה נוספת רק לכה"ג לבד וזה לא נקרא קדושה כוללת ושוב חשוב עשה כוללת כל התורה דלא חשבינן לה והוה כמו עשה כוללת וכמו לאו כולל וז"ב: