שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן קכ״ב (ב׳)

הנה במ"ש בדברי הרמב"ם בספר המצות שאין למנות הצוויים הכוללים כל התורה כמו והתקדשתם והייתם קדושים והרמב"ן הליץ בעד הבה"ג דוהתקדשתם היא מ"ע מיוחדת לענין אכילת שקצים ורמשים וע"ז האריך מעלתו בהא דאמרו בש"ס יבמות דף כ' אלא אמר רבא אלמנה מן האירוסין נמי עשה ול"ת היא דקדושים יהיו לאלהיהם ממזרת ונתינה מאי איכא למימר כתיב והתקדשתם א"ה כל התורה כולה נמי עשה ול"ת היא וע"ז הקשה דבשלמא להרמב"ן דוהתקדשתם אינו רק מצוה מיוחדת לטומאת שרצים בלבד א"כ שפיר פריך הש"ס כיון דאמרת דקאי על ממזרת דלא כתיב גביה כלל א"כ כל התורה כולה נמי אבל אם נימא כשיטת הרמב"ם דהוא צווי כוללת א"כ יקשה באמת למה לא אמרינן כל התורה עשה ול"ת וע"כ דצווי כוללת לא נמנה עשה כלל. והנה באמת לא ידעתי מה שטרחת בכ"ז אי צווי הכולל מקרי עשה נוספת או דאינו מקרי כלל עשה ואני תמה דלמאן נסתפקת לשיטת הרמב"ם הנה שפתיו ברור מללו שאין כאן עשה כלל והוא לא חשבו במנין והרי כל עשה נוספת מחשב במנין ולשיטת הרמב"ן צווי כולל גם כן אינו עשה רק שהרמב"ן שם טרח להראות שאינו מצוה כוללת וכל מה שמנה הבה"ג היא מיוחדת לאותה מצוה אבל גוף הדבר אני תמה דהדבר מפורש בש"ס לכאורה כדברי הרמב"ם דוהתקדשתם היא עשה כוללת ואין למנותה כלל וכל אריכות דבריך לא הבנתי דאדרבא משם מבואר כהרמב"ם והמג"א דוהתקדשתם היא מצוה כוללת כל התורה וא"כ לא בא במנין וגם אני כתבתי בגליון הספר המצות שם ראיה ברורה להרמב"ם מהא דאמרו בברכות דף ב"ג ע"ב והתקדשתם אלו מים ראשונים והוא אותו הפסוק שמוזכר בפ' שמיני ואף שמסיים שם אני ד' אלקיכם ובפ' שמיני לא מסיים כך הנה רציתי לומר דט"ס הוא אבל כך מוזכר הגירסא בתה"א בית ששי שער חמישי ע"ש וצריך לומר דקאי על ראש הפסוק שמתחיל כי אני ד' אלהיכם וכו' ועכ"פ סמכו על נט"י ראשונים ואחרונים ועיין תוס' שם ובחולין דף ק"ה דאסמכתא בעלמא הוא ולדברי הרמב"ן דהיא מצוה מיוחדת על טומאת שרצים היאך שייך לסמוך ע"ז דבר אחר וע"כ דהיא צווי כוללת ואינו בא במנין כלל ולכך אסמכיה על נט"י וכדומה ומעלתו ראה זאת וכתב שמוכרח שאינו רק לאסמכתא דאל"כ יקשה כל התורה כולה נמי עשה ול"ת היא ומשיג על מגלת אסתר שכתב דקאי על כל התורה ולא ידעתי כוונתך כלל דאדרבא משם ראיה ברורה לרבינו דאינו מצות עשה כלל רק צווי כולל ואינו בא במנין כלל וז"פ: