שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן קכ״א (ט׳)

והנה בשנת תרי"ג ג' תצא ספר לי הרבני המופלג מו"ה בעריש נ"י חתן הרב מ"ק טשעריטץ במה שאירע שם שסוחר אחד קנה מאדון אחד יי"ש קודם שנולד וגם שכר ממנו מקום להעמיד שם היי"ש ואח"כ העמיד שם היי"ש ושכח למכרו קודם פסח והנה הסוחר הגיד שהיה היי"ש נחסר מהגראדין שצריך להחזיק כפי המבואר בקאנטראק ובכ"ז מכר הסוחר לאחד חמשים טע"פ והלך הלוקח וקיבל והנה בא לשאול ואמר המופלג הנ"ל שרצה לצדד להיתר ואח"כ נשאל להגאון מצאנז והורה גם כן להיתר ומטעם דבאמת הוה דבר שלא בא לעולם ולא קנה רק אח"כ כשהעמידו בחצירו ששכר מעכו"ם והנה המק"ח סי' תמ"ח כתב דחצר דקונה הוא מטעם יד ומטעם שליחות ולפ"ז הא אין שליחות לעכו"ם הנה דבר תימה הוא דהרי מעשים בכל יום דקונים מאדונים יי"ש וכדומה אף שלא נולד ומוכרין לאחרים ואין פוצה פה וע"כ כמ"ש הרא"ש בתשובה כלל י"ג דהוה כמו קנין סטימתא דקנה כיון שנהגו הסוחרים בכך וכ"כ המהרש"ל בתשובה בסי' ל"ו וכן הסכימו לזה חכמי גאוני זמנינו המק"ח סי' ת"ן והגאון מפ"ב בשו"ת הנספחות לריטב"א ע"ז הנדפס באובן שם הסכים עם הגאון מו"ה מאיר א"ש ז"ל האבד"ק אונגוואהר דקונה אף שהוא דבר שלא בא לעולם ע"ש וא"כ פשיטא דקונה היי"ש ואין צריך לקנין חצר ומה שאמר הסוחר שנחסר לו מהגראדין הנה זה אפשר בהשלמה ובין בדינינו בין בדיניהם כל שאפשר להשלם קונה והוא ישלים ומה גם דכבר מכר הסוחר חמשים טע"פ מזה היי"ש הרי גילה דעתו דרצה לקנות היי"ש כמו שהיא וישלים לו או שמנכה לו דמים וע"כ הדבר ברור לפענ"ד דהיי"ש אסור וכפי דברי ר"ב הנ"ל אמר לו הסוחר שישאל פי רק באופן שאם אסכים להתיר הרי טוב ואם לא אסכים להתיר אז לא יגלה ר"ב לשום אדם ור"ב לא רצה בזה כי אם ישמע איסור מוכרח לגלות לי הרב מצאנז אולי שינה בהשאלה כי הראו לו התשובה אבל השאלה לא רצו להראות לו וע"כ הדבר ברור שהטעו להרב הנ"ל וכעת בלי ספק כבר היי"ש כלה כי רבים שתו כבר וא"כ אין החוב מוטל עלי והקולר תלוי במי שרצה להטעות וכל בית ישראל נקיים: