שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן קכ״א (י״ד)

והנה בשנת תרי"ז ר"ח סיון הגיעני מכתב שו"ת מהרב מו"ה זאב וואלף נ"י סאנדהויז באחד שמכר חמצו בע"פ כדת וקיבל זדאטיק והשאר זקף עליו במלוה וכתב שטר אך במקום השטר מסר לו בטעות נייר חלק והשטר נשאר מונח בתיבה ולאחר הפסח בא לשאול על חמצו ובעת שמכר לו בע"פ א"ל שמוכר לו ב' חביות י"ש ושאר חמוצים וגם הכלים חמוצים וגם הקרקע מכר לו אבל אגב לא אמר לו כי סמך על השטר שנכתב באגב וגם היה האנדשלאק והנה הוא האריך בזה וכבר כתבתי בזה בתשובה ל"ק בורשטין: והנה לענין חצר של עכו"ם חדשתי בחוה"מ פסח תרי"ט עש"ק חוה"מ דהנה באמת הרש"ק והנ"ש האריכו דאין חצר לעכו"ם דאין שליחות לעכו"ם והעלו שם ובקצה"ח סי' קצ"ד ובמק"ח סי' תמ"ח דמשום יד הוא והעכו"ם גם כן יש לו יד ויד אריכא הוא כמ"ש הנימוק"י בשם הרנב"ר דכל מה שביד האדם מניחו בחצרו ולפ"ז לענין מה שחידש הרשב"ם דחצר להנפקד זה לא שייך בעכו"ם דבאמת שליחות לא שייך בזה ורק משום יד ובסמוך לו מטעם דהוה יד אריכא אבל בחצר של המפקיד ורק דהוה כחצרו של נפקד בעכו"ם כל דבעי נתינת רשות פשיטא דעכ"פ יד לא הוה וז"ב. ובזה ישבתי מה שהקשה אותי תלמידי מו"ה שמואל ביק נ"י בהא דאמרו בפסחים דף וא"ו לל"ב שם דאמרו למ"ד דבר הגורם לממון כממון דמי למה לי לא ימצא וע"ז הקשה דלמא אצטריך לחצר הנפקד דהוה אמינא דהוה כמקבל אחריות על חמצו של עכו"ם בביתו של עכו"ם דהא חצר הנפקד הוה כביתו של עכו"ם וע"ז קמ"ל דלא ימצא. ולפמ"ש אתי שפיר דלא שייך כלל לגבי עכו"ם חצר של הנפקד דיהי' כחצרו של המפקיד וכמ"ש ודו"ק: