שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן ק״כ (ט׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והנה אחד מנאווריע טען ששלח ע"י שליח גט לתת לאשתו וגרשו אותה בע"כ והאשה באתה לפני ובכתה שלא ראתה כלל הגט וע"ז כתבתי בשנת תרי"ז להרב אבד"ק נאווריע שהגט בטל ואף אם לא כשיטת הנוב"י משום דגוף התקנה היתה כן וכמו שהארכתי בזה בכמה תשובות וביארתי הדברים בחבורי כת"י שהחילותי בשנת ת"ר ושם ביארתי הדברים באר היטב. והנה ביום ב' וישלח הגיעני מכתב הרב מו"ה מאיר יחיאל נ"י אבד"ק נאווריע מיום ה' כ"ט מרחשוון שנת תרי"ז וכתב על מ"ש דגוף התקנה היה שלא יחולו הקידושין ע"ז תמה דהיאך מצינו כזאת דדוקא המקדש אדעתא דרבנן מקדש ויכלו חז"ל להפקיע הקידושין והמעות היו מתנה אבל לאלים הקידושין אם באמת בטלים היאך יוכלו להפקיע קידושין אחרים וע"ז תמה גם על הש"ג פרק המוכר את הספינה באלפסין הישנים דף קצ"ט דאיך אפשר לעשות מלא קידושין קידושין זאת לא נתנה להם וה"ה כאן היאך אפשר שהגט יהיה בטל והקידושין הם קידושין והאריך בזה ודבריו תמוהים ודברי הש"ג הנ"ל ודברי התקנה של חרגמ"ה הם נכונים דבאמת כל הטעם דהפקיעו רבנן לקידושין כתבו התוס' משום דנהגו לקדש כדת משה וישראל וכתבו הקדמונים בשיטה מקובצת ריש כתובות דהוה כמקדש ע"מ שירצה אבא והרי גם בגט כותבין כדת משה וישראל וכל שלא נכתב כדת משה וישראל שוב נשארו קידושין הראשונים בתקפם וא"כ דברי הש"ג נכונים וכ"כ הפ"י בגיטין דף ע"ג רק דשם דאדרבא ע"י גזרה דרבנן יהיה הגט זה בודאי לא אפשר דאין כח ביד חכמים לעשות הגט גט כל דיאמר שאינו רוצה בתקנת חכמים והרי מדאורייתא לא הוה גט וע"כ הוצרכו לחדש בש"ס דהפקיעו הקידושין וממילא לא צריך גט אבל להיפך שלא יחול הגט והקידושין יהיו קידושין זה בודאי יכולים לעשות וז"ב כשמש. וממילא גם בזה"ז אשר המשיכו התקנה של חרגמ"ה אנן שליחותא דקמאי עבדינן וכל ב"ד שבכל דור ודור יפתח בדורו כשמואל בדורו והרי הוא מקדש אדעתא דהב"ד שבכל דור ודור ועיין ב"מ דף צ"ז בהא דאמרו נמעול ב"ד וברש"י שם והרבה הארכתי בזה בתשובה אחרת וא"כ ממילא כל שלא גרש כדת משה וישראל ממילא נשארו הקידושין בתקפם. ואשר האריך במ"ש דהאשה אמרה שלא ראתה העדים אם העדים יביאו ויעידו אם יהיה הגט גט הנה כ"ז ללא צורך כל דלא הוגבה העדות כדין מה לנו לפלפל באם יהיו עדים ובפני בע"ד ובדו"ח לכשיהי' נחכם לזה ברצות ד'. והנה מדי דברי זכור אזכור מ"ש בשנת תבר"ך ב' מסעי כ"ג תמוז בא אלי איש אחד מפה ובכה להיות כי נשא אשה ופעם אחד בא לביתו ומצא אותה עם איש אחד ולפי דבריו היא מופקרת וברחה אז וזה חמש שנים אשר ברחה ולא ידע איה מקומה וכבר נסע לטשערנאוויטץ ולא נודעו עקבותיה וכפי דבריו היא מופקרת גמורה והוא חושש אולי נעשית מומרת ונטמעה בין הגוים או שמתה כי לא נשמע דבר ממנה וגם הביא אחי אשתו וגם הוא אמר שהתנהגה שלא כשורה והוא הוכיחה אבל לא רצתה לשמוע בקולו וזה האיש טוען כי הוא רך בשנים ואי אפשר לו להיות בלא אשה ואם לא נתיר לו יעבור:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.