שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן ק״כ (ב׳)

שלום וכ"ט אל כבוד ש"ב הרב החריף המופלג ושנון זית רענן מוה' יהודא ליבוש נ"י היילפרין אבד"ק פמאהרין מכתבו הגיעני כחצות היום ואני נאחז בסבך הטרדות ללמוד וללמד עם תלמודים דבר יום ביומו טוש"ע וגם לסדר הדברים לתתם בית הדפוס ובכ"ז למען כבודו ולמען למודו שמתי פני להשיבו על אתר. והנה נפשו בשאלתו אודות המעשה שאירע ביום ג' שבוע העברה איש אחד הדר בכפר סמוך ל"ק זאבלאטב ואמר אל אחד מהלומדים ושמו מוהר"מ ודרש מאתו לכתוב ג"פ לגרש אשתו בע"כ ע"י שליח והביא אתו עד אחד שהעיד לפניו שאשת המגרש הנ"ל מהעת שהלך בעלה מעמה מחמת קטט בחורף העבר היא יושבת לבדה בקרעטשמי וע"ז סמך מוהר"מ ושלח אחר אחד שידע לכתוב אשורית ואחר עדים וכתבו ג"פ ביני שמשי ומסרוה ליד השליח בלילה אבל לא נודע בבירור אם גם העדים לא חתמו רק בלילה כי קצת אנשים אמרו כן רק שאינו ברור אמנם זה מודה מוהר"מ שמסר ליד השליח בלילה ובבקר ותהום כל העיר אחרי כי נעשה שלא בידיעת מרא דאתרא לגרש אשה בע"כ ע"י שליח ומעלתו דרש וחקר מה טיבה של האשה המתגרשת ואמרו לו אנשים שמיום שנשאת להאיש הלז לא נשמע עליה שום שמץ דופי רק קודם הנישואין היתה דיימא מאיש הנ"ל ואחרי כי נשאה לא נשמע עליה שום דופי ויש לה מהבעל בת אחת גם מה שהעיד העד הנ"ל שיושבת לבדה בקרעטשמי הוא שקר מוחלט שיושבת עם אחיה נער בן ט"ו שנים גם יש ערלית המשרתת אותה והנה השליח לא רצה להוליך הגט ומסרוהו ביום ה' לשליח אחר והלך השליח השני עם שני עדים ונתנו הגט בליל וא"ו על כר האשה בלילה והאשה התחילה לזעוק בעת ששמעה מהשליח שבעלה שלח לה גט ובפרט שבעלה יש לו הנדן שלה גם יש לה בת ממנו וע"ז האריך מעלתו מה משפט הגט הלז. והנה אם אמנם קשה עלי להזדקק על דברי ריבות בשעריכם אך אחרי כי מעלתו ביקש שאכתוב המעשה כולה שלא יאמרו שהוסיף איזה דבר או שינה וגם כתב כמה טעמים שיש לחוש בזמנינו לאשר הפרוץ מרובה על העומד ויש לחוש שיתבטל חרגמ"ה לגמרי ובפרט כי זה הבליעל המגרש הוא רוצה לישא אשה תיכף וע"כ למען לא יחרוך רמיה צידו מצאתי עצמי כמחויב בדבר לכתוב כי א"צ אריכות דברים כי הגט בטל ומבוטל כחרס אחרי כי גרש בע"כ ע"י שליח וכבר האריך הגאון בעל נוב"י ז"ל בתשובתו שהגט בטל בזה וכבר הארכתי בזה למעלתו זה שנתים לברר הדברים ואני הבאתי שבשו"ת מהר"ם מינץ סג"ל מבואר שכן היתה התקנה מרגמ"ה שאף אם יעבור המגרש ויגרש יתבטל הגט ובחנם טרחו הגאונים בנוב"י בזה לבטל הגט כי כן היתה התקנה מתחלה ושם ביארתי הדברים הנ"ל באורך וא"כ בנ"ד שיש עוד הרבה דברים שהגט בטל כאשר האריך מעלתו שהיה מסירת הגט בלילה ונתינת הגט בלילה ועוד הרבה טעמים שהאריך מעלתו והנה הדברים ברורים. והנה מעלתו כתב דאף שעד אחד העיד שהיא לבדה בקרעטשמי והוה כמתיחדת עם העכו"ם דמבואר בסי' קט"ו דהוה עוברת על דת מ"מ הא נתברר דשקר וגם דעד אחד אינו נאמן וגם הוא אינו יכול להאמין להעד כמבואר בסי' קע"ח דבזמן הזה דאיכא חרגמ"ה אינו נאמן והדברים נכונים ויש להוסיף דאטו עד העיד שהיא מתיחדת עם עכו"ם הוא לא העיד רק שדרה לבדה ואטו לא יוכל להיות ששומרת עצמה ויש איזה יהודי עמה כאשר נתברר ששקר הוא. אך מה שיש לעיין בזה דלפמ"ש הכנה"ג בטעם דל"מ הגט אם עבר וגרש משום כל מלתא דאמור רבנן לא תעביד אי עביד לא מהני וגם לפמ"ש למעלתו שכן היתה התקנה עכ"פ התקנה היתה רק בשבילה כמ"ש בתשובה אחת להוכיח כן מלשון הרמ"א סי' קי"ט ס"ו בהג"ה דאם עבר וגרשה ונשאת שוב אין האיש נקרא עבריין והיינו משום דהתקנה לא נעשה רק לטובת האשה ואלמו לתקנה כדי שלא יבואו אנשים להתעולל עלילות ברשע עם נשותיהם ולפ"ז אני אומר דבר חדש דבמקום שלא יוכל לקחתה אח"כ שוב לא שייך שאלמוה לתקנה ולפ"ז כיון שכאן גרשה משום שם רע והרי מבואר בסי' יו"ד ס"ג שלשה דעות ודעת פוסקים דאף בלא א"ל ג"כ אינו יכול להחזירה ומכ"ש כאן דהוה ככפל דבריו שהרי בלאו הכי אינו יכול לגרש בע"כ ועיקר סמיכה היה על מה שהעיד העד שנתיחדה לבדה בקרעטשמי עם העכו"ם וא"כ בכהאי גונא שוב לא מועיל מה שאלים כח חרגמ"ה שלא יוכל לגרש מכל מקום אסורה לחזור וכבר נודע מ"ש המהרי"ט סי' ס"ט דכל שאף דנימא דלא מהני לא נתקן האיסור א"כ שוב ל"ש לומר דלא מועיל ע"ש וה"ה כאן וא"כ שוב לא שייך לומר דלא מועיל אם גרשה והיא הערה נפלאה. אמנם אחר העיון זה אינו דכיון דהתקנה היה שלא יועיל הגט א"כ שוב כל שלא חל הגט לא שייך לומר דאינו יכול להחזירה דהא הוציא אשתו מפני שם רע ויוכל לקלקלה אח"כ דזה אם התחיל הגט לחול אבל כל שלא התחיל הגט לחול הרי היא עומדת תחתיו ומשמשתו כאשר בתחל' ושוב שייך לומר דלא מועיל מה שגירש איברא דהמעיין בתו' בתמורה ד"ה מיתבי שהקשו דכיון דלא מהני א"כ אמאי בכהן לוקה ואינו מחזיר הו"ל למימר דלא חל הגט כלל דהא ל"מ וכתבו דגירושין אתקש למיתה המוציא מרשות הבעל ורק דל"מ שאין שליח זה לכל ימיו שהרי הוא צריך להחזירה ע"ש ולפ"ז כיון דגירושין ע"כ מועילים דמוציאין מרשות הבעל א"כ פשיטא דלא עדיף חרגמ"ה מאיסור תורה דאונס לא יוכל לשלחה והגירושין מועילין רק דלענין זה מועיל חרגמ"ה דצריך להחזיר וא"כ שוב הו"ל כמוציא אשתו משום שם רע דלא יחזיר ולא שייך להאלים התקנה וכמ"ש והיא קושיא נפלאה. אמנם באמת מלבד שאין דברי התוס' מוסכמים ועיין שו"ת נוב"י מהד"ת חלק אהע"ז סי' קכ"ט שהאריך בזה אף גם דלפמ"ש הנוב"י דהשליחות בטל א"כ פשיטא דלא חלו הגירושין כלל ומכ"ש לפמ"ש דכך היתה התקנה שאין הגט כלום והיינו דמתחלה נתקן שאף אם עבר וגירש לא מועיל כלל והגט היא כחרס א"כ פשיטא דלא הו"ל חלות להגט כלל והגט אינו שוה כלום והו"ל אשתו כדמעיקרא ודו"ק. ובאמת שלפע"ד המעיין בדברי התוס' ימצא שגם דברי התוס' יש להסכים כן דהנה מה שחדשו דגירושין אתקש למיתה באמת שלא מצינו סמך לזה וכמה כרכורים כרכר בזה בנוב"י שם. אך לפענ"ד היה נראה דבר חדש דהנה בהא דאמרו בגיטין ריש פרק המגרש הרי שהלכה זו ונשאת לאחד מן השוק והיה לו בנים ממנה ונתאלמנה והלכה ונשאת לזה נמצא גט בטל והקשו התוס' דהא כל שעברה ונשאת לזה שוב ממילא הגט בטל למפרע והוה לה אשת איש מבעלה הראשון וא"כ א"א לגט שיתבטל וכתב הר"ן שם כיון שא"א לגט להתבטל אלא ע"י חלות הנשואין ע"כ הנשואין חיילי ע"ש ולפ"ז אני אומר כאן דהתורה כתבה כל ימיו בעמוד והחזר קאי ולהס"ד דלא אתי לנתוקי לעשה א"כ ע"כ לא משכחת לה הקרא דכל ימיו בעמוד והחזר אם לא נימא דמהני הגירושין ולפ"ז אם נימא כרבא דלא מהני ולא חלו הגירושין כלל כל ימיו למה אתיא וע"ז כתבו דע"כ מועיל הגירושין לענין זה שיצטרך להחזיר ואף דעבר אמימרא דרחמנא ולא מהני מכל מקום הגירושין מוציאין דאתקש למיתה שע"כ יוכל לחול דאל"כ היאך יתקיים הקרא דכל ימיו דמשמע שאין שלוח זה לכל ימיו שמחוייב להחזיר ואי נימא דל"מ הרי לא שלחה כלל וע"כ דהגירושין הפקיע אבל לפי המסקנא דמסיק דכל ימיו אתי לנתוקי לעשה דהיינו דלא ילקה על שעבר אמימרא דרחמנא א"כ יש לומר דבאמת לא מהני לגמרי הגירושין והרי הוא כלא גרשה כלל דקרא דכל ימיו אתי שלא ילקה כלל וגם דכיון דאתי לנתוקי לעשה ע"כ דחלו הגירושין דאל"כ לא שייך לומר לנתוקי ואדרבא להס"ד דלא אתי לנתוקי היה מקום לומר דלא חלו כלל הגירושין וע"ז הוצרכו התוס' לחדש דע"כ מועיל הגירושין דאל"כ לא שייך לא יוכל לשלחה כל ימיו דמשמע שעכ"פ שלחה קצת רק שמחזירה דרך כלל דדברי התוס' אינם רק באונס שגירש דכתיב כל ימיו ע"כ דהגירושין הועילו לענין זה שיצטרך להחזיר אבל במק"א יש לומר דכל דעבר אמימרא דרחמנא לא הועילו מעשיו כלל ולא חלו הגירושין: