שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן ק״כ (י׳)

והנה לפענ"ד שיש תקנה שהוא יזכה לה גט ע"י אחר כמבואר בסי' א' ס"י בהג"ה ואף דשם אינו מבואר רק במומרת ובודאי מומרת ולא בספק מומרת ובאשה הנאסרת על בעלה מבואר בסי' ק"מ ס"ה בהג"ה דיש מחמירין ואף להט"ז שחולק שם הנה לפמ"ש הב"ש לחלק בין נאסרת למומרת א"כ בנאסרת ודאי אסור ואף להט"ז מ"מ כאן אינה ודאי נאסרת דרק הבעל אמר כן ואף שאחיה מעיד כן מ"מ הוא פסול להעיד וגם לא הגיד בתורת עדות ולא במעמד ב"ד מ"מ כאן דהיא ספק שמא מתה א"כ הו"ל ספק בחרגמ"ה וספיקו להקל כמ"ש הנוב"י מהד"ת חלק יו"ד סי' קמ"ו ובחלק אהע"ז סי' ח'. ואף שלפענ"ד דבריו תמוהים וכמ"ש ביד שאול סי' רס"ח שספק חרם אינו להקל רק לענין פרטי דיני מנודה אבל גוף החרם הוא ד"ת כמ"ש באורך מ"מ כעת דכלה אלף החמישי דודאי אף שנמשך התקנה אבל זה ודאי אינו רק מדרבנן וגם היא מורדת שברחה מבעלה וגנבה כל אשר לו וגם אחיה אמר כן א"כ בודאי יש להקל ועיין בסי' ע"ז בדיני מורדת. וע"כ נראה לפענ"ד דיש לזכות לא גט ע"י אחר ובודאי זכות היא לה שהרי בעוה"ר בזמן הזה פריצות הרבה והיא אשת איש ומדלא באתה לביתה ע"כ שהיא שם בזנות ויוכל להנשא אחרת כשיזכה להגט כנלפענ"ד: