שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן קי״ט (ט׳)

ובזה רוצה מעלתו ליישב שיטת רש"י בנדה דף י"ז להצילו מקושית התוספות אבל באמת לא נמצא כן בפוסקים. אמת שברמב"ם פ"ה מהלכות א"ב משמע קצת כן שכתב שרוב דמים הבאים כאן הוא מן החדר משמע שגם בעלייה יש דמים רבים רק שכל שמצאו כאן הן מן החדר שדרכם לצאת בלי שינוי מן החדר ובמחכת"ה הנוב"י שלא ראה דברי רש"י בב"ב דף כ"ד דרוב ומצוי ופירש"י דרוב דמי החדר דהיינו המקור יותר משל עלייה וא"כ מבואר בהדיא דדם העליה מועטים ועכ"פ שוב אין מקום ליישב דברי רש"י. אמנם באמת לולא פירש"י היה מקום לומר שדם העלייה ג"כ מרובים כמו דם המקור רק שרוב יוצא מן המקור שהעלייה אין שופך לחוץ ורק אם אירע לה חולאת וכמ"ש הרמב"ם שהוא כמו דם מכה ע"ש. ובזה היה מדוקדק מה שאמרו במשנה בנדה שחזקתו מן המקור היינו לא בשביל דיש רוב דמים במקור יותר מבעליה יש דמים מרובים ושוה לדם מקור רק שחזקתו שמה ששופך לחוץ בא מן המקור. ובזה נראה לפענ"ד ליישב דברי הש"ס בנדה דאמר ספיקו טמא אמרת לן והא אנן שחזקתו מן המקור תנן והקשו התוס' דהא גם במשנה תני ספיקו טמא ומסיים שחזקתו טמא. ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת יש כאן ספק אולי הדם מן המקור הרבה מן הדם העלייה ואת"ל ששוה לדם השלייה מכל מקום יש כאן חזקה שבא מהמקור שעפ"י רוב בא מן המקור א"כ יש לומר שזה שאמרו במשנה שספיקו אם הוא נגד דם העלייה או לא טמא לפי שחזקתו מן המקור אבל הם דלא שנו שחזקתו מן המקור א"כ ספיקו טמא רק מספק דדלמא שווין הם וא"כ שוב אינו כודאי וע"ז אמר דודאי טמא משום דחזקתו מן המקור. ובזה יש ליישב קושית התוס' על רש"י דהכי מקשה אביי כיון דזה ספק שמא שווים הם הדמים רק שחזקתו מן המקור מסייע ואף דצריכה לשחות מידי ספיקא לא יצא וא"כ אנו רק ספק וא"כ גם מן הלול ולפנים אינו רק ספק ולא ודאי וזה דאמר אי בתר ספק אזלת שניהם ספק ואי בתר חזקה אזלת א"כ מן הלול ולפנים ודאי טמא דהחזקה מסייע ומן המקור יוצאים כדרכן אבל מן הלול ולחוץ דלא חזקה שוב טהור דהא אין רוב בודאי וא"כ שוב יש לטהר ויתכן יותר דבאמת מן העלייה איכא קורבא וא"כ כל שיש ספק שמא שוה הדמים שוב הקרובא מוכח יותר והחזקה ליכא כאן: