אשר שאל במה שאירע בקהלתם אשה אחת קשת רוח אשר זה שנה תמימה שאינה יכולה לטהר לבעלה שיש לה מכה השבורה והיא אומרת שיודעת בבירור שמכתה מוציאה דם משום שבשעה שמהלכת או עומדת אין דם יוצא רק בעת שהיא יושבת על ספסל היא מרגשת אז שבני מעיה יוצאים וכאשר היא עומדת ממקומה מוצאה על חלוקה כתמים כמין מוגלא היוצא ממכה טריה ובתוכה כתמים אדומים ועוד אומרת שיש לה ווסת קבוע וכשמגיע שעת ווסתה היא מרגשת שנפתח מקורה ויוצא דם מן המקור ועוד אומרת שבעת שיוצאים בני מעייה היא בודקת בכל עת במטלית נקי בעומק בחורין וסדקין ולא נמצא שם שום דם וכ"פ הביאה לפני מעלתו העד ומצא שהיא נקי ע"כ שאל מה משפט האשה הלזו. והנה הענין הלז הוא דבר חמור ואיסור כרת וגם הענין בעצמותו ישן נושן וכבר דברו בו ראשונים ואחרונים וכל אחד בונה במה לעצמו סברות כרסיות עפ"י אומדן דעת ובמקום שלא אוכל לחרוש ולשדד בעמקים בתלמוד ופוסקים אין דעתי נוחה לבנות יסוד על דברת האחרונים וע"כ אקצר ואצמצם מהלכי לאחוז בסנסנים היוצא מהקדמונים ומד' אשאל עזר שלא אכשל בדבר הלכה ולא אומר דבר שלא כרצונו יהיו לרצון אמרי פי:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן קי״ט (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.