והנה בשנת תרט"ז א' קרח הגיעני תשובה מהרב מוה' יוסף משה בהרב האבד"ק אוליניב במה שאירע שם באשה שיש לה חולי השבירה ר"ל ולפעמים הבני מעיים יוצאים לחוץ ובעת שיושבת על המטה להחזירה לפנים מצאה על הכתונת דם ואח"כ כשרוחצת פניה שלמטה ובודקת היא בעד והיא נקייה והיא זקנה חדל להיות לה אורח כנשים והביא דברי הס"ט סי' קפ"ח ס"ק פ' שהביא בשם פ"י ושו"ת מעיל צדקה שאין מחזיקין דם במכה זו והביא ראיה דאין מחזיקין דם בבני מעיים וכתב בשם הר"ן דבאמת נראה לעין שמוצא דם וגם רופא אחד העיד כן והנה מ"ש בשם ברית אברהם והשיג על המחצית השקל במ"א סי' שכ"א כתבתי בתשובה אחרת בחבורי כת"י שהתחלת בשנת תר"ה. אמנם מה שנוגע לדינא הביא דברי הש"ך ביו"ד סי' קפ"ז ס"ה דמצריך ז' נקיים בא"י אם המכה מוציאה דם ובנוב"י סי' מ"א השיג ע"ז וכתב מעלתו דכאן גם הש"ך מודה לפי מה דאסבר בשו"ת נוב"י שם דברי הש"ך דהמקור בודאי מוציאה דם ואין ספק מוציא וודאי וכאן שחדל להיות לה אורח כנשים שוב הוה ספק השקול וכתב שמצא כן בנוב"י סי' נ"ה שם ואף דבסימן נ"ח החמיר בחולי השבירה שם מיירי שרואית תמיד בכל עת שבודקת וכאן בזקנה ודאי מותר הנה כל אלו הספרים אינם תחת ידי לפי שאני כותב בכפר טריסקאוויץ אבל לענין דינא יש להתיר מהנך טעמים שכתבתי:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן קי״ט (י״ב)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.