ובזה מיושב היטב קושית התוס' שהקשו דהיאך מייתי אביי ראיה דאזלינן בתר רוב דהרי אם נימא דבתר חששא אינו רק ספק ואם לבתר חזקה עכ"פ מן הלול ולחוץ הוה טהור. ולפמ"ש אתי שפיר דמן הלול ולחוץ שוב לא שייך רובא דיש לומר דשווים הם וכל שאינו רק ספק וליכא חזקה וגם רובא ודאי ליכא שום קורבא יותר מעלה וראייתי אביי דאזלינן בתר רובא הוא מן הלול ולפנים דיש חזקה דהוא מחמת רובא שעפ"י רוב הדם יוצא מן החדר וע"ז חידש לו רבא דהיא רוב ומצוי והיינו דבאמת יש כאן תרי רובי רוב דמים וגם מצוי יותר לצאת מן החדר ושפיר מייתי ראיה מר"ח ומיושב קושית התוס' דע"כ משום דמצוי היא דאל"כ מחמת רוב לחוד עכ"פ אין שורפין את התרומה דיש חזקת טהרה וגם קורבא ועדיף יותר וע"כ דהיא מצוי ועיין תוס' נדה דף י"ז ד"ה ואין ויתכן יותר דבאמת אינו ברור שיהיה דם החדר מרובים רק שכיון דחזינן דמצוי יותר לצאת מן החדר דהוא ע"כ שכן יסד הקב"ה בהטבע שישפוך מותרי הדמים לחוץ ומדחזינן דבעלייה אינו דרך שתשפך ע"כ ששם אין כאן ריבוי דם כ"כ וא"כ מזה שמצוי כן ע"כ מוכח שרוב היא ועיין שו"ת נוב"י מהד"ב חיו"ד סי' קי"ד בהגהת בנו הרב ז"ל ודו"ק. הנה הארכתי לחיבת פה קודש הנוב"י אבל כבר כתבתי דברש"י בב"ב מבואר כן בהדיא ובתוס' בנדה דף י"ז ד"ה מן הלול מבואר כן בהדיא דהן רבים וגם מצד הסברא הוא כן וכמ"ש אין לדבריו מקום. ומ"ש מעלתו דגם על דרך השני שכתבתי עפ"י דברי הרמב"ן והט"ז ביו"ד סי' רצ"ד גבי ענבי דמצעי דבמקומו ממש ודאי קורבא עדיף וה"ה כאן כיון דרוב אתרע שוב עכ"פ מן הקורבא היא וע"ז כתב דגם הקורבא אתרע ולפמ"ש אתי שפיר ודו"ק. ומ"ש מעלתו ליישב דברי רש"י בגיטין דף מ"ו גבי נמצא ביד מין דהוא משום כאן נמצא כאן היה יפה כתב וכוון לדעתי שגם אני בחבורי על יו"ד סי' רפ"א הארכתי בזה זו"ז מ"ש מעלתו על גוף הפירוש בדברו הר"ש שהנוב"י כתב שהרופאים לא ידעו מזה הנה זה מהלכות הרופאים ואחרי שהכו"פ וכל הגדולים שהבאתי שבחו דבריו ודברי הר"ש מבוארים כן מה"ת לומר דנשתנה הענין והרופא שב"ק פראג אולי לא ידע כי גם אני שאלתי פה לרופא מומחה ומפורסם וצייר לי הענין כן וגם המילדת ציירה על הכתב כן ואמרה שקרה כן כ"פ ורפאת כמה נשים וא"כ חלילה חלילה לפקפק על ההיתר ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן קי״ט (י׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
