ובזה מיושב מה שכתב הרמב"ם בהלכה ט"ז דבשמש שאינו קבוע אסור אף בנפט מפני שאורו רב הרי דבנפט מותר דלא שייך חשש הטייה והרי בנפט אסור מפני שריחו רע כדאמרו ביומא בא למכור נפט וכדפירש רש"י במשנה ותוס' דף כ"ו ד"ה ר"ש שזורי ומעלתו נתקשה בזה והנה ממקום שבא שם תשובתו בצדו דהרי רבנן מתירין בכל השמנים ובעטרן ובנפט והרמב"ם פסק בעטרן כר' ישמעאל אבל בנפט לא הזכיר מכלל דבנפט מתיר שאין ריחו רע כל כך כמו עטרן וא"כ לכך לא כתב רבינו רק עטרן ונפט לא הזכיר ובנפט לבן אסר אף בחול משום סכנה וא"כ בשבת ליכא איסור אחר רק משום סכנה וממילא במקום שמזוקק שוב מותר וכמ"ש ודו"ק ובזה מיושב מה שהשמיט הטור נפט ולא הזכיר לא לבן ולא נפט סתם והב"י כתב משום דנפט לבן אסור אף בחול ותמה מעלתו דא"כ בנפט סתם היה לו להזכיר אבל זה אינו דבנפט סתם לא אסור כלל ובנפט לבן אין עליו גזירת חז"ל רק שאסור מצד סכנה והיא איסור תורה ואין מקום להזכירו בסי' רס"ד ששם אינו מוזכר רק מה שחז"ל גזרו וז"ב ולכך בנפט סתם באמת מותר להדליק ומ"ש מעלתו בזה הוא דחוק. ומ"ש מעלתו דנפט הוא מאיס כמ"ש הרי"ף והרא"ש בדף י"ב וא"כ פסול לבהכנ"ס משום מאיסותא הנה זה לא מוזכר בשום דוכתא דיהיה פסול והרי חכמים מתירים אף לכבוד שבת וע"כ דאינו מאוס כל כך שיהיה נפסל להדלקת נר מצוה של שבת וז"ב. שוב ראיתי בתוס' בדף כ"ה שבהדיא חלקו דנפט אין ריחו רע כל כך כמו עטרן והוא הדבר אשר דברתי. ומ"ש מעלתו להקשות על הט"ז ביו"ד סי' פ"ד ס"ק ז' שהתיר הרוזינקיס משום ס"ס והא בסכנה ל"מ רוב כדאמרו בחולין דף יו"ד וממילא גם ס"ס ל"מ והרי אילא דענבי הוה סכנתא כמבואר בשבת דף צ'. הנה גוף הסברא דבסכנה לא מועיל ס"ס גם אני אמרתי כן במניקת דהיא סכנה דלא מועיל ס"ס אבל כאן ל"ק דמילבין אינם סכנה וגם דנשתנה הטבעיים בזמנינו וז"ב. שוב ראיתי דמ"ש דמפני שהוא עף כיון שהוא סכנה הוא מה"ת זה אינו דז"א רק חשש שמא יבא לידי סכנה ואינו רק מדרבנן וכמ"ש הרמב"ם פי"א מהלכות רוצח ה"ה וע"כ נראה ליישב קושית התוס' ע"ד מ"ש למעלה ומ"מ יהיה כעין חדתא דהנה באמת קושית התוס' אינו מובן דמה קושיא דא"כ לימא אף בחול נמי לתסר דלמא אה"נ דהש"ס פריך ולימא מר מפני שהיא עף והיה נאסר אף בחול. אך נראה דעדיין קשה על מה דמשני חדא ועוד קאמר דאכתי תקשה איך הניח העיקר ואחז הטפל דהרי האיסור משום מסתפק אינו רק בשבת ואילו משום עף יהיה אסור גם בחול אמנם נראה דבאמת נ"מ בטעם דמסתפק דגם משום עף לבד היה מותר במזוקק אבל אם אסור מפני מסתפק אסור אף במזוקק. אך לכאורה זה אינו דגם מפני שהוא עף מתסר גם לאחר שמזוקק משום דהוה דבר שבמנין. אמנם לפמ"ש הרא"ש כל שיש טעם אחד שוב אינו אסור כל שנעשה מזוקק ומעתה זה שחידש הש"ס חדא ועוד קאמר והיינו דטעם מפני שהוא עף אינו שייך לאחר שהוא מזוקק רק כיון שיש עוד טעם מפני מסתפק שוב אסור גם לאחר שנעשה מזוקק ולכך הוסיפו עוד טעם כדי לאסור אף לאחר שנעשה מזוקק ולכך נקט טעם זה לבד ודו"ק ובזה כל דברי נכונים ועכ"פ לפמ"ש לאחר שנעשה מזוקק אין כאן איסור בנפט לבן ודו"ק. וגם נראה דלא שייך דבר שנאסר במנין משום שגוף האיסור אינו רק משום עף וכל שהוא מזוקק לא הי' עף גם בזמן הש"ס לכך כל שהוא כעת מזוקק אינ' אותה דבר שנאסר דעף שאמרו רק בזמן שהוא עף ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן קי״ח (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
