והנה מה דפלפלו התוס' והרמב"ן ובשטה שם אי מלוה חשובה ראוי גבי כתובה והביאו ראיה דלגבי כתובה לא חשיבא ראוי דהרי היו נותנין לכושל ואף לר"ע הטעם דכלם צריכין שבועה אבל אי פטרה מהשבועה היתה גובה כתובתה וכ"כ הרא"ש שם. ובאמת שהדבר תמוה דהא בירושלמי אמרו בהדיא דאף שפטר' משבועה מ"מ זה תורה וזו אינה תורה וביאר הרא"ש בפרק הכותב דב"ח מחוסר גוביינא ויהי' סותר למ"ש בב"ב וכבר תמה בזה בתומים סי' ק"ז ונדחק ובאמת שגם על התוס' והרמב"ן קשה דאיך לא הזכירו דברי הירושלמי הנ"ל. אמנם לפענ"ד נראה דהרי חזינן דהתוס' לא כתבו כן רק לגבי כתובת אשה בלבד והנה כבר נודע מ"ש הב"ח באהע"ז סי' ט' דכתובה חשוב כגבוי והב"ש הקשה דהא לא קי"ל כב"ש דס"ל דשטר הוה כגבוי וכתבתי בגליון שם דכתובה חשיבא מוחזק טפי והבאתי דברי המרדכי והש"ג שביארו כן ולפ"ז הא הרא"ש ביאר הטעם דלכך בפטר' משבועה ג"כ לא גבה משום דב"ח מחוסר גוביינא ולפ"ז כתובה דחשיבה מוחזקת שפיר גובית אי פטרה משבועה וז"ב ופשוט:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן קט״ז (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.