שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן קט״ו (ג׳)

ובזה מיושב גם כן מה שכתוב הרמב"ן במלחמות דבאתרא דמסלקי הוה ר"ק והביא ראי' מבית בבתי ערי חומה ע"ש והרי בבית א"י להשכיר ואפ"ה הוה ר"ק לולא שהתורה התירה ולפמ"ש א"צ דשם בוודאי לא שייך סברת ר"ת דבבית בבתי ע"ח וודאי הוה רבית כמ"ש התוס' דמשמע מבית בבתי ע"ח דהוה רבית גמור ול"ש תיוהא ע"ש ודו"ק ובזה מיושב ג"כ מ"ש המחנה אפרים בשם מהר"ם דמשכון להשתמש בו הוה כלא קיימא לאגרא ע"ש בסי' כ"א ולפמ"ש מבואר דשם הוה ההנאה תיכף ודו"ק ועכ"פ לפמ"ש לדידן דקי"ל כר"ת דאין חילוק בין בית לשדה בוודאי צדקו דברי החו"ד דבבית בוודאי לא הוה ר"ק וממילא א"י בדיינים ובלא"ה לכאורה סלוקי בלא זוזי הוה כאפיקי מיניה וכמו באבק רבית הוה הדין כן ביתומים דאין מוציאין אף ר"ק א"כ ג"כ סלוקי בלא זוזי הוה כאפיקי מיניה ומ"ש מעל' דל"ד לא"ר דאינו רבית רק דחכמים גזרו כל שסלוקי בלא זוזי הוה כאפיקי אבל בר"ק דמה"ת מוציאין ממנו רק דיתומים לאו בני אהדורי הן אבל עכ"פ סליקי בלא זוזי דעכ"פ אין מוציאין רק שאין רוצי' לתת לא הוה סלוקי כאפוקי ואין מוציאין הרבית מהלוה ויכול לנכות והביא בשם שו"ת תפארת צבי ותשובת הגאון מהר"ע איגר ז"ל שהאריכו בזה ולפע"ד בפשיטות כיון דהוה כמכר לו השדה או הבית כמ"ש התוס' שם והוה וודאי אפוקי כיון דהבית הי' של המלוה דהוה כמכר וזה בא להוציא ממנו שכירות בודאי א"י להוציא וז"ב לדינא. ומה שהקשה בדברי המלמ"ל פ"ב מביאת המקדש שהאריך אם בעי דוקא שהתחיל בעבודה או אף שלא התחיל בעבודה ע"ש וע"ז תמה דמפורש בירושלמי פרק שני מסנהדרין דשם אמרו כ"ג מקריב אונן ואינו אוכל דברי ר"מ ר' יהודה אומר כל אותו היום ר"ש אומר גומר העבודה שבידו ובא לו ומבואר דר' יהודה ס"ל דלהתחיל נמי מותר ור"ש ס"ל דרק לגמור העבודה שבידו ויעיין ברמב"ן בספר המצות שורש ה' שהביא ג"כ הירושלמי ומבואר שהרמב"ן פירוש ג"כ הירושלמי כן ופוסק כר"ש וא"כ גם הרמב"ם בודאי פוסק כר"ש והמלמ"ל לא ראה זאת וגם על התוס' תמיה שפשיטא לי' שמותר להתחיל בעבודה והרי ר"ש ס"ל דדוקא גומר ואינו מותר להתחיל וא"כ איכא למימר דר' יוסי ג"כ פירש כר"ש וס"ל כוותי' עכת"ד ובאמת שזה תימא ואין אתי לא ספר המצות וגם הירושלמי ג"כ אין אתי כעת אמנם בפשיטות נראה דהנה באמת תמוה איך נוכל לפסוק כר"ש הא ר"י ור"ש הלכה כר' יהודה כדאמרו בעירובין מ"ו ב' ואולי הירושלמי לשיטתי' דפוסק ר"מ ור"ש הלכה כר"ש אבל מ"מ אינו מוכרע לפסוק גם ר' יהודה ור"ש דהלכה כר"ש דזה בודאי לא מצינו דר"מ ור"ש בש"ס דילן ספק וקאי בתיקו והכריע הירושלמי כר"ש אבל לא בר' יהודה ור"ש וצ"ל כיון דבש"ס דילן מצינו דר' יוסי ס"ל יגמור לכך פסק כר"ש וס"ל דר"ש ור' יוסי אמרו דבר אחד ומעתה אם אנו מסופקים אם ר"י ס"ל רק דגומר או אף להתחיל א"כ אין ראי' מהירושלמי ור' יהודה בירושלמי משמע דלא מפרש כבש"ס דילן ע"כ לא הביא הירושלמי כנ"ל לפי חומר הנושא ואגב הטירדא דברי מועטים וכאשר יעיין ימצא הדברים מכונים: